וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשּׁוּחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ עַד־אָ֥ן תְּמַלֶּל־אֵ֑לֶּה וְר֥וּחַ כַּ֝בִּ֗יר אִמְרֵי־פִֽיךָ׃ הַ֭אֵל יְעַוֵּ֣ת מִשְׁפָּ֑ט וְאִם־שַׁ֝דַּ֗י יְעַוֵּת־צֶֽדֶק׃ אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַֽ֝יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃ אִם־אַ֭תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן׃ אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥֫תָּה כִּֽי־עַ֭תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ׃ וְהָיָ֣ה רֵאשִׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֝אַחֲרִֽיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד׃ כִּֽי־שְׁאַל־נָ֭א לְדֹ֣ר רִישׁ֑וֹן וְ֝כוֹנֵ֗ן לְחֵ֣קֶר אֲבוֹתָֽם׃ כִּֽי־תְמ֣וֹל אֲ֭נַחְנוּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע כִּ֤י צֵ֖ל יָמֵ֣ינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ הֲלֹא־הֵ֣ם י֭וֹרוּךָ יֹ֣אמְרוּ לָ֑ךְ וּ֝מִלִּבָּ֗ם יוֹצִ֥אוּ מִלִּֽים׃ הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם׃ עֹדֶ֣נּוּ בְ֭אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף וְלִפְנֵ֖י כׇל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ׃ כֵּ֗ן אׇ֭רְחוֹת כׇּל־שֹׁ֣כְחֵי אֵ֑ל וְתִקְוַ֖ת חָנֵ֣ף תֹּאבֵֽד׃ אֲשֶׁר־יָק֥וֹט כִּסְל֑וֹ וּבֵ֥ית עַ֝כָּבִ֗ישׁ מִבְטַחֽוֹ׃ יִשָּׁעֵ֣ן עַל־בֵּ֭יתוֹ וְלֹ֣א יַעֲמֹ֑ד יַחֲזִ֥יק בּ֝֗וֹ וְלֹ֣א יָקֽוּם׃ רָטֹ֣ב ה֭וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל גַּ֝נָּת֗וֹ יֹנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא׃ עַל־גַּ֭ל שׇׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶחֱזֶֽה׃ אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקֹמ֑וֹ וְכִ֥חֶשׁ בּ֝֗וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ׃ הֶן־ה֭וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ וּ֝מֵעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ׃ הֶן־אֵ֭ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹֽא־יַ֝חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים׃ עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְרוּעָֽה׃ שֹׂנְאֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹ֑שֶׁת וְאֹ֖הֶל רְשָׁעִ֣ים אֵינֶֽנּוּ׃ {פ}
וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת גִּדְע֔וֹן וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּזְנ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבְּעָלִ֑ים וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖ית לֵאלֹהִֽים׃וְלֹ֤א זָֽכְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הַמַּצִּ֥יל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד כׇּל־אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃וְלֹא־עָשׂ֣וּ חֶ֔סֶד עִם־בֵּ֥ית יְרֻבַּ֖עַל גִּדְע֑וֹן כְּכׇ֨ל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
מקרא שופטים פרק ח פסוק לו
בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי הִילָא. מָאן דְּאָמַר. תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. כְּשֶׁהַשֵּׁינִי כֹהֵן. וּמָאן דְּאָמַר. לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. בְּשֶׁאֵין הַשֵּׁינִי כֹהֵן.מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ קִידּוּשֵׁי מֵאָה תוֹפְשִׂין בָּהּ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לָכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ קִידְּשָׁהּ הַשֵּׁינִי קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי בְעָא קוֹמ͏ֵי רִבִּי לָֽעְזָר. מַה נַפְשֵׁךְ. מַה שֶׁקָּנָה בָהּ הָרִאשׁוֹן קָנָה וְהַשְּׁאָר הַשֵּׁנִי בָא וְגוֹמֵר. אָמַר לֵיהּ. וְכִי יֵשׁ נַפְשֵׁךְ בְּעֶרְווֹת. מָהוּ כְדוֹן. כָּל־אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ קְנוּיָה לְאָדָם אֶחָד אֲפִילוּ קִידּוּשֵׁי מֵאָה תוֹפְסִין בָּהּ.חַד תַּלְמִיד בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. נָתַן לָהּ בְּשַׁחֲרִית עַל מְנָת לְגֵרְשָׁהּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. חַד דָּוִיד סְבַר מֵימַר. כָּל־שֶׁהוּא קוֹנֶה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים קוֹנֶה קַנְייָן גָּמוּר. אֲבָל אִם הוֹסִיף בָּהּ הַשֵּׁינִי קִנְייָן גָּמוּר קוֹרֵא אֲנִי עָלֶיהָ לֹא יוֹכַל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ.תלמוד ירושלמי קידושין פרק ג הלכה א