משנה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּתְחִילַּת הָעֵירוּב אֲבָל בְּשִׁיֵרֵי הָעֵירוּב כָּל־ שֶׁהוּא. לֹא אָֽמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵירוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא לְשַׁכַּח אֶת הַתִּינוֹקוֹת: הלכה: פיּס׳. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִפְּנֵי מַה מְעָֽרְבִין בַּחֲצֵירוֹת. מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלֹום. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה דְבוּבָה לַחֲבֵירָתָהּ. וְשָֽׁלְחָת עֵירוּבָהּ בְּיַד בְרָהּ. נַסְתֵּיהּ וְכָפַפְתֵּיהּ וּנְשַׁקְתֵּיהּ. אֲתַא אֲמַר לְאִימֵּיהּ. אָֽמְרָה. הָכֵין רַחְמָה לִי וְלָא הֲווָת יָֽדְעָה. מִתּוֹךְ כָּךְ עָשׂוּ שָׁלוֹם. הָדָא הוּא דִכְתִיב דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נוֹעַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם:
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה בַּלַּיְלָה — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״. וּמָה טַעַם ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״ — מִשּׁוּם ״וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְלַיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְיוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״.אָמַר רַבִּי לֵוִי כׇּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה — מַאֲכִילִין אוֹתוֹ גַּחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַקּוֹטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם״. וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי שָׁמַיִם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם״.מְכוֹן — שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד, וַעֲלִיַּית טְלָלִים רָעִים, וַעֲלִיַּית אֲגָלִים, וְחַדְרָהּ שֶׁל סוּפָה [וּסְעָרָה], וּמְעָרָה שֶׁל קִיטוֹר. וְדַלְתוֹתֵיהֶן אֵשׁ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״.תלמוד בבלי חגיגה דף יב עמוד ב
משנה: בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו אִם יֵשׁ בֵּין הַכּוֹתֶל לַסִּיכּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה. וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מוּקֶּפֶת אֶכְסֶדְרָא. סוּכָּה גְדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ דָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִים בּוֹ אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה:תלמוד ירושלמי סוכה פרק א הלכה יא