משנה: כֹּהֵן גָּדוֹל פְּעָמִים שֶׁהוּא פוֹסֵל. כֵּיצַד בַּת כֹּהֵן נִשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בַת הָֽלְכָה הַבַּת וְנִשֵּׂאת לְכֹהֵן וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בֵן הֲרֵי זֶה רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מַאֲכִיל אֶת אִמּוֹ וּפוֹסֶל אֶת אֵם אִמּוֹ. זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא כִבְנִי כֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא פּוֹסְלֵנִי מִן הַתְּרוּמָה. הלכה: כֹּהֵן גָּדוֹל כול׳. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. בֵּן יוֹמוֹ פוֹסֶל וּמַאֲכִיל. כֵּינִי מָתְנִיתָה. לֹא כְבֶן בִּתּוֹ כֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא פּוֹסְלָתוֹ מִן הַתְּרוּמָה. הָא כֵיצַד. בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בַת וּבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בֵן. וְנִשּׂאוּ שְׁנֵיהֶן זֶה לָזֶה וְהוֹלִידוּ בֵן. הֲרֵי זֶה רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מַאֲכִיל אֶת אִמּוֹ וּפוֹסֶל אֶת אֵם אִמּוֹ. זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא כְבֶן בִּתּוֹ כֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא פּוֹסְלֵינִי מִן הַתְּרוּמָה.
מ"ט כתיב הכא תועבה וכתיב התם (ויקרא יח, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל מה להלן עריות שאין קדושין תופסין בה ה"נ אין קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה אין לוקה עליה משום זונה מ"ט דאמר קרא (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו מי שזרעו מיוחס אחריו יצא עובדת כוכבים דאין זרעו מיוחס אחריו זונה ישראלית אתננה מותר מה טעם דהא קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה לוקה משום זונה מ"ט דהא זרעו מיוחס אחריו תלמוד בבלי תמורה דף כט עמוד ב
מי שהלכה אשתו למדה"י באו ואמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואח"כ אמרו לו קיימת היתה ומתה הרי זה יקיים והולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר ר' יוסי אומר כל שפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו וכל שאין פוסל ע"י אחרים אין פוסל ע"י עצמו אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה והלכה למדינת הים ואמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה והלכה לה למדינת הים ואמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה והלכה לה למדה"י והרי כולן [משמשות] ובאות הראשונה אשתו [פוטרת צרותיה] והשאר כולן אינן נשיו [ואם בא על השניה לשם אישות לאחר מיתת הראשונה שניה אשתו פוטרת צרותיה והשאר כולן אין נשיו] אמרו לו בתך מתה תחלה ואח"כ מת אחיך עמד ויבם את צרתה ואח"כ אמרו לו חלוף היו הדברים לא שהיתה ראויה להתיבם כל ולדות שילדה הרי אלו ממזרים אמרו לו אחיך מת תחלה ואח"כ מתה בתך הלכה צרתה ונשאת לאחר ואח"כ אמרו לו חלוף הדברים לא שהיתה ראויה להנשא אלא להתיבם כל ולדות שילדה בחיי יבמה הרי אלו ממזרים דברי ר' מאיר שאמר [משם] ר"ע וחכ"א אין ממזרים ביבמה.חרש שנחלץ וחרשת שחלצה והחולצת מן השוטה וכן שוטה שחלצה וחולצת מן הקטן תצא היא ושלשה עשר [דבר] בה דברי רבי מאיר שאמר [משם] ר"ע וחכ"א אין ממזרים ביבמה.בן תשע שנים יום א' שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת שביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול ר' שמעון אומר או חולצת או מתיבמת שאם ביאתו ביאה תתיבם שהיא אשתו של ראשון אין ביאתו ביאה תתיבם שהיא אשתו של שני.תוספתא יבמות פרק יא תוס יא