משנה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲרֵי זֶה גֵט. אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי כָּֽתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כָּֽתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט. כָּֽתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וָמֵת אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה הֲרֵי זֶה גֵּט וְאִם הַמִּיתָה קָֽדְמָה לַגֵּט אֵינוֹ גֵט. וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. הלכה: אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כול׳. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי. בְּגִין דְּאַקְדִּים כְּתִיבָה. וְהָא אַקְדִּים נְתִינָה. וְאַתּוּן אָֽמְרִין. אֵינוֹ גֵט. רִבִּי חִייָה רוֹבָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי. הֲרֵי זֶה גִיטֵיךְ לְאַחַר הֶחָג. אָמַר לֵיהּ. כָּל ל֗ יוֹם שֶׁלְּאַחַר הֶחָג כִּלְאַחַר הֶחָג הֵן. רִבִּי בִּיבוֹן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. הֲרֵי גִיטֵּיךְ עֶרֶב הַפֶּסַח. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. כָּל ל֗ שֶׁלְּאַחַר הֶחָג כִּלְאַחַר הֶחָג הֵן. כָּל ל֗ שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח אֵינוֹ כִּלְאַחַר הַפֶּסַח. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אָמַר. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָסוּר. עֶרֶב שַׁבָּת מוּתָּר. יָמִים שֶׁבֵּינְתַּיִים צְרִיכָה. וְהָכָא מוֹצָאֵי שַׁבָּת הֲרֵי זֶה גֵּט. עֶרֶב שַׁבָּת אֵינוֹ גֵט. יָמִים שֶׁבֵּינְתַּיִים צְרִיכָה.
הַגּוֹסֵס, וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג, לֹא נִדָּר וְלֹא נֶעֱרָךְ. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר, נֶעֱרָךְ, מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו קְצוּבִין, אֲבָל אֵינוֹ נִדָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דָּמָיו קְצוּבִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נוֹדֵר וּמַעֲרִיךְ וּמַקְדִּישׁ. וְאִם הִזִּיק, חַיָּב בַּתַּשְׁלוּמִין:
הָאִשָּׁה שֶׁהִיא יוֹצְאָה לֵהָרֵג, אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד. יָשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר, מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד. הָאִשָּׁה שֶׁנֶּהֶרְגָה, נֶהֱנִין בִּשְׂעָרָהּ. בְּהֵמָה שֶׁנֶּהֶרְגָּה, אֲסוּרָה בַהֲנָיָה:
משנה ערכין פרק א משנה ה
הוציאה גט ואין עמה כתובה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה כתובה ואין עמה גט אין גובה כלום מפני שהיא אומרת אבד גיטי והוא אומר אבד שוברי בראשונה היו אומרים המוציא הכתובה צריכה שתוציא עמה גט [דברי ר"מ וחכ"א] מן הסכנה ואילך התקינו שתהא מקרעתו בב"ד וגובה בו.שתי כתובות וגט ומיתה גובה שתי כתובות גט וכתובה ומיתה אם הגט קדם את המיתה גובה שתי כתובות אם [כתובה] קדמה את הגט אינו גובה אלא כתובה אחת שהמגרש את האשה [והחזירה] על מנת כתובה הראשונה החזירה אם חדש נוטל מה שחדש.קטן שהשיאו אביו כתובתו קיימת מת נוטלת כתובתה מנה אם חדש נוטל מה שחדש וכן גר שנתגיירה אשתו עמו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה ואם חדש נוטל מה שחדש.תוספתא כתובות פרק ט תוס יג