משנה: הַמַּקְדִּישׁ אֶת כַּרְמוֹ עַד שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת אֵין הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִייִם. וּמִשְּׁנוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִייִם. רִבִי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתְּנוּ שְׂכַר גִּידּוּלִין לְהֶקדֵּש. וְאֵי זוּ הִיא שִׁכְחָה בְּעָרִיס כָּל־שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדָיו לִיטְּלָהּ. וּבְרוֹגָלִיּוֹת מִשֶּׁיַּעֲבוֹר מִמֶּנָּה. הלכה: תַּמָּן תַּנֵּינָן מַתִּירִין בְּגֻמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. אָֽמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים אֵין אַתֶּם מוֹדִין לָנוּ בְּגִידּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ שֶׁהֵן אֲסוּרִין. אָֽמְרוּ לָהֶן אֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁהִקְדִּישׁוּ לֹא הִקְדִּישׁוּ אֶלָּא קוֹרוֹת מִפְּנֵי בַּעֲלֵי אֶגְרוֹף שֶׁהָיוּ בָאִין וְנוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. מַה רִבָּנִין סָֽבְרִין מֵימַר קוֹרוֹת וּפֵירוֹת הִקְדִּישׁוּ . וַאֲפִילוּ תֵימַר קוֹרוֹת וּפֵירוֹת קוֹרוֹת הִקְדִּישׁוּ וּפֵירוֹת לֹא הִקְדִּישׁוּ. צְרִיכָה לְרַבָּנִין הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אִילָן מַהוּ שֶׁיְּשַׁייֵר לוֹ בְגִידוּלֵיהֶן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מִשְּׁנוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִייִם. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לֹא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת יְהוּ הָעוֹלֵלוֹת שֶׁל עֲנִייִם. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהִיא כֶּרֶם הֶקְדֵּשׁ כְּהָדָא דְתַנִּי הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם לְהֶקְדֵּשׁ פָּטוּר מִן הָעָרְלָה וּמִן הָֽרְבָעִי וּמִן הָעוֹלֵלוֹת וְחַייָב בִּשְׁבִעִית. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְשָֽׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַײ֨. דָּבָר שֶׁהוּא לַײ֨ קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו. רִבִי חִייָא בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא לְאוֹכְלוֹ בְּלִי פִדְיוֹן אֵיפְשָׁר שֶׁאֵיפְשָׁר לְהֶקְדֵּשׁ לָצֵאת בְּלֹא פִדְיוֹן. לִפְדּוֹתוֹ וּלְאוֹכְלוֹ נִמְצָא כְּלוֹקֵחַ לוֹ קוֹרְדּוֹם מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ הַגִּזְבָּר מַחֲלִיפוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה וְלָמָּה לֵי נָן [פָּֽתְרִין לָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל] כַּיי דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ. וְכָא מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם הֶבְקֵר נִדְרוֹ לְהֶקְדֵּשׁוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרוּ כְּרִבִי יוֹסֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִכֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלָיו וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי הוּא שִׁכְחָה. שַׁנְייָא הִיא בְּעָרִיס שֶׁדַּרְכּוֹ לִבָּחֵן. וַאֲפִילוּ עַל רִבִּי הוֹשַׁעְיָא לֵית הִיא פְלִיגָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר רוֹמֵס הָיִיתִי זֵיתִים עִם רִבִּי חִייָא הַגָּדוֹל וְאָמַר לִי כָּל־זַיִת שֶׁאַתְּ יָכוֹל לִפְשׁוֹט יָדָךְ וְלִיטְּלוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. שַׁנְייָא הִיא שֶׁכָּל־רוֹגָלִיּוּת וְרוֹגָלִיּוּת אוּמָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה הַנּוֹעֵל בֵּית הַבַּד מִפְּנֵי הַבַּדָּדִין וְהָיוּ לְשָׁם כֵּלִים טְמֵאִין מִדְרָס, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בֵּית הַבַּד טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּית הַבַּד טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם טְהוֹרִין לָהֶן, בֵּית הַבַּד טָמֵא. וְאִם טְמֵאִין לָהֶן, בֵּית הַבַּד טָהוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי מִפְּנֵי מָה טְמֵאוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין עַמֵּי הָאָרֶץ בְּקִיאִין בְּהֶסֵּט: הַבַּדָּדִין שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ בֵּית הַבַּד, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַזֵּיתִים כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת רַגְלֵיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין שֶׁנִּמְצֵאת טֻמְאָה לִפְנֵיהֶם, נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגָעְנוּ. וְכֵן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, יוֹצְאִים חוּץ לְפֶתַח בֵּית הַבַּד וּפוֹנִין לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהֵן טְהוֹרִין. עַד כַּמָּה יַרְחִיקוּ וְיִהְיוּ טְהוֹרִין, עַד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאָן: הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיסָן לִרְשׁוּת הַמְּעָרָה, דַּיּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם טְהוֹרִין לָהֶן, צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. אִם טְמֵאִים לָהֶן, אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ: משנה טהרות פרק י משנה ד גר ונכרי שירשו את אביהן נכרי רשאי שיאמר לו טול [אתה] צלמים ואני כלים אתה יין ואני פירות אונקלוס הגר חלק מאחיו והחמיר על עצמו הוליך חלקו לים המלח ירשו את המרחץ רשאי שיאמר לו תהא שבת בחלקך וחול בחלקי.ישראל ונכרי שלקחו ביתו של נכרי אין רשאי שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כלים אתה יין ואני פירות לקחו [את המרחץ] אין רשאי שיאמר לו תהא שבת בחלקך וחול בחלקי ואם התנה עמו מתחלה על מנת לעשות כן מותר.עיר שיש בה ישראל ונכרים שומרי ישראל ושומרי נכרים מתוקנין ושאין מתוקנין שומרין מתקנין ושומרין אין מתקנין רשאין לומר זה לזה צפון העיר בחלקנו ודרומו בחלקכם אם באו [לבית החשבון] אסור.תוספתא דמאי פרק ו תוס טו קודםהבא