משנה: כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּמָּבוֹי מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ לְכָל־בְּנֵי הַמָּבוֹי וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָדָן כְּיָדוֹ׃ הלכה: פיס׳. תַּנֵּי. אֵין מְזַכֶּה לָהֶן בְּחָבִית שֶׁבְּמַרְתֵּף. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּנָּהּ. מָה נָן קַייָמִין. אִם בִּגְדוֹלָה. זָכָה בְסִימָנִין. אִם בִּקְטַנָּה. הַקָּטָן זָכָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר כְּמָאן דָּמַר. הַקָּטָן תּוֹרֵם. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ כְמָאן דָּמַר. אֵין הַקָּטָן תּוֹרֵם. הַקָּטָן זָכָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין דְּתַמָּן נִיחָה. תַּמָּן אָֽמְרִין בְשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. כָּל־שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ אֶגּוֹז וּמַשְׁלִיכוֹ צְרוֹר וְנוֹטְלוֹ הַמּוֹצֵא בְיָדוֹ כְמוֹצֵא לְאַשְׁפָּה דָמֵי. אֶגּוֹז וְנוֹטְלוֹ צְרוֹר וּמַשְׁלִיכוֹ גְּזֵילוֹ גֶּזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. אֶגּוֹז וּצְרוֹר וְנוֹטְלוֹ וּמַצְנִיעוֹ וּמֵבִיאוֹ לְאַחַר זְמַן גְּזֵילוֹ גֶּזֶל גָּמוּר. זָכָה לְעַצְמוֹ אֲבָל לֹא לַאֲחֵרִים. רַב הוּנָא אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁזָּכָה לְעַצְמוֹ כָּךְ זוֹכֶה לַאֲחֵרִים. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה. דִּכְתִיב כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ. מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה. מַתְּנַת קָטָן אֵינָהּ מַתָּנָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין גְּזֵילוֹ מְחוּוָר עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. לְהוֹצִיא מִמֵּנּוּ בְּדִין. אֲבָל לְָקָרְבָּן וְלִשְׁבוּעָה כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. בְּרַם כְּרַבָּנִן דְּהָכָא רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. מֵעַתָּה אַף לְעַצְמוֹ לֹא יִזְכֶּה. דִּכְתִיב אֶל־רֵעֵ֜הוּ. עַד שֶׁיְּהֵא כִרְעֵהוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. יָֽרְדוּ לָהּ בְּשִׁיטַּת הַפָּייוֹטוֹת. דְּתַנִּינָן. הַפָּייוֹטוֹת מִקְחָן מֶקַח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר בַּמִּטַּלְטְלִין: וְהָא תַנִּינָן. אֲבָל אֵין מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתִּוֹ הַקְּטַנִּים. וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים. מִפְּנֵי שֶׁיָדָן כְּיָדוֹ׃ רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ דַּעַת לְתִינּוֹק. כָּאן בְּשֶׁאֵין דַּעַת לְתִינּוֹק. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁלְּחָהּ לוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ… וָמֵתָה פָּטוּר. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהָעֶבֶד מְזַכֶּה מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. תִּיפְתָּר בְּעֶבֶד עְִבְרִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ תֵימַר בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ. פְּתַח לָהּ וּבָאָה מֵאֵילֶיהָ. וְתַנֵּי כֵן. הִנְהִיגָהּ הִמְשִׁיכָהּ קָרָא לָהּ וּבָאת נִתְחַייֵב לְשַׁלֵּם כְּשׁוֹאֵל. רִבִּי זְעִירָה שָׁמַע לָהּ מִן אֲבָל אֵין מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָדָן כְּיָדוֹ׃ לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין הָעֶבֶד זוֹכֶה מֵרַבּוֹ עַל אַחֵר. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ דָמֵי. וְהָא תַנֵּי. אִשְׁתּוֹ. אִית לָךְ מֵימַר דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד יַד אִשָּׁה כְיַד בַּעֲלָהּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. תִּיפְתָּר כָּהֵן תַּנָּייָא. דְּתַנְיָא. אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ פּוֹדָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. אִשְׁתּוֹ פוֹדָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. דְּהֵן תַּנָּייָא עֲבַד רִבִּי מֵאִיר יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ וְלָא עֲבַד יַד אִשָּׁה כְיַד בַּעֲלָהּ.
עַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין־בָּ֗ךְ אִֽם־יוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי־הֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ׃מקרא מיכה פרק ד פסוק יב
וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, בַּחֲזֶרֶת וּבְעֻלָשִׁין וּבְתַמְכָא וּבְחַרְחֲבִינָה וּבְמָרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבֻשָּׁלִין. וּמִצְטָרְפִין לְכַזָּיִת. וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן, וּבִדְמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ:
אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין. הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָהּ לַמֶּרְחָץ, אֲבָל שָׁפָה הִיא בִּבְשָׂרָהּ יָבֵשׁ. לֹא יִלְעֹס אָדָם חִטִּין וְיַנִּיחַ עַל מַכָּתוֹ בְּפֶסַח, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחֲמִיצוֹת:
אֵין נוֹתְנִין קֶמַח לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת אוֹ לְתוֹךְ הַחַרְדָּל, וְאִם נָתַן, יֹאכַל מִיָּד, וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. אֵין מְבַשְּׁלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא בְמַשְׁקִין וְלֹא בְמֵי פֵרוֹת, אֲבָל סָכִין וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ בָהֶן. מֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל נַחְתּוֹם, יִשָּׁפְכוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחֲמִיצִין:
משנה פסחים פרק ב משנה ט