משנה: אֵילּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה וִיהוּדִית. וְאֵי זוֹ הִיא דָּת מֹשֶׁה. מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ נִידָּה וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת. וְאֵי זוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית. יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטוֹוָה בַשּׁוּק וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל־אָדָם. אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָבָיו. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַף הַקּוֹלָנִית. וְאֵי זוֹ הִיא קוֹלָנִית. לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵינֶיהָ שׁוֹמְעִיו קוֹלָהּ. הלכה: וְאֵילּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה כול׳. וְאֵי זוֹ הִיא הַקּוֹלָנִית כול׳. וְכוּלְּהוֹן בְּעֵדִים. פְּלוֹנִי עִישֵּׂר. פְּלוֹנִי רָאָה כִיתְמִן. פְּלוֹנִי קָצָה חַלָּתָהּ. פְּלוֹנִי הִתִּיר אֶת נִדְרָהּ. בָּדְקוּן כוּלְּהוֹן וְלָא אַשְׁכְּחוֹן. מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ נִידָּה וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת. נִיחָה כוּלְּהוֹן דְּאִית לֵהּ בְּהוֹן. נוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת מָה אִית לָהּ בְּהָדֵיהּ. יְכִיל מֵימַר. אֵי אֶפְשִׁי אִשָּׁה נַדְרָנִית שֶׁהִיא קוֹבֶרֶת אֶת בָּנֶיהָ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן. בָּעֲווֹן נְדָרִים הַבָּנִים מֵתִים. דִּכְתִיב לַשָּׁוְא הִכִּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם. וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. לֶחָצֵר אָֽמְרוּ. קַל וָחוֹמֶר לְמָבוֹי. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַיּוֹצְאָה בְקַפִּלִּטִין שֶׁלָּהּ אֵין בָּהּ מִשּׁוּם רֹאשָׁהּ פָרוּעַ. הָדָא דְתֵימַר לְחָצֵר. אֲבָל לְמָבוֹי יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. יֵשׁ חָצֵר שֶׁהוּא כְמָבוֹי וְיֵשׁ מָבוֹי שֶׁהוּא כְחָצֵר. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְמָבוֹי. וּמָבוֹי שֶׁאֵין הָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְחָצֵר. אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף הַמְקַלֶּלֶת אֵת װְלָדיו לִפְנֵי יוֹלְדָיו. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַף הַקּוֹלָנִית. אֵי זוֹ הִיא קוֹלָנִית. שְׁמוּאֵל אָמַר. כָּל־שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת וּשְׁכֵינוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ. רַב אָמַר. כָּל־שֶׁקּוֹלָהּ הוֹלֶכֶת מִמִּיטָּה לְמִיטָּה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. אֶחָד נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ. יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה. וְאֶחָד נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ. יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִכְתוּבָּה. כְּגוֹן הַיְתוֹמָה וְהַשְּׁנִייָה וְהָאַייְלוֹנִית. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִים. אָלָּא אֲפִילוּ הָֽיְתָה כְּתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר מְאַבֶּדֶת וְנוֹטֶלֶת בְּלָיוֹת מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לְפָנֶיהָ. וְהַיּוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רַע אֵין לָהּ בְּלָיוֹת. מָהוּ נְסַב מִן הַפָּרָ פֶרְנוֹן דִּידָּהּ. רִבִּי זְעִירָה אָמַר. נָֽסְבָה. רִבִּי הִילָא אָמַר. לֹא נָֽסְבָה. רִבִּי הִילָא עֲבַד לָהּ כְּמִיתָה. רִבִּי הִילָא רִבִּי יָסָא רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. אֶחָד נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ. יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִכְתוּבָּה. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּתוּבַּת מְנָא מָאתַיִים אָלָּא אֲפִילוּ הָֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר מְאַבֶּדֶת. רִבִּי סִימוֹן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־הַמִּשְׁנָיוֹת מְחוּבָּרוֹת בְּמִשְׁנָה זוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. בְּהַיי דָא מַתְנִיתָא. בְּרִבִי חָנִין דִּשְׁמוּאֵל. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. נָשִׁים הַמַּעַבְרוֹת עַל הַדָּת מְאַבְּדוֹת אֶת הַכֹּל. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. רָאוּ אוֹתָהּ חוֹגֶרֶת בְּסִינָר רוֹכֵל יוֹצֵאה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. רוֹק עַל גַבֵּי מִיטָּתָהּ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. רוֹק עַל גַבֵּי מִיטָּתוֹ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. סַנְדָּלוֹ לִפְנֵי מִיטָּתָהּ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. סַנְדָּלוֹ לִפְנֵי מִיטָּתוֹ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִין מִמָּקוֹם אָפֵל. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. שְׁנֵיהֶם טוֹפְחוֹת עַל יְרֵיכָהּ בַּמֶּרְחָץ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. חֲנִינָה בַּר אִיקָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. וְכוּלְּהוֹן אִם הֵבִיאָה רְאָייָה לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. רַב אָדָא בַּר אֲחַוָּה בְּשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וָמַר. מַה בְּכָךְ. בְּעָייָן קוֹמוֹי. אֲפִילוּ רָאוּ אוֹתוֹ נוֹתֵן פִּיו עַל פִּיהָ שֶׁלָּהּ. אָמַר. כָּזֶה בָאת מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹתֵן פִּיו עַל פִּיהָ שֶׁלָּהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. תֵּיפּוּק בְּלֹא פֶרֶן. וְהַוְייָן קְרִיבֶיהָ עָֽרְרִין וְאָֽמְרִין. אִין שׂוֹטָה הִיא תֵּיפּוּק בְּלֹא פֶרֶן. וְאִין לֵית שׂוֹטָה הִיא תִּיסַּב פֶּרֶן שְׁלֵים. אֲמַר לוֹן רִבִּי מָנָא. אִייתוֹן פֶרְנָא נִיקְרִינֵיהּ. אַייְתוּן פֶרְנָהּ וְאַשְׁכְּחוּן כְּתוּב בְּגַװָהּ. אִין הָדָא פְלָנִית תִּסְבִּי לְהָדֵין פְּלוֹנִי בַעֲלָהּ וְלָא תִצְבִּי בְשׁוּתְפוּתֵיהּ תִּיהֲוֵי נָֽסְבָה פַּלְּגוּת פֶּרֶן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִכֵּיוָן שֶקִּיבְּלָה עָלֶיהָ שֶׁיִתֵּן פִּיו עַל פִּיהָ שֶׁלָּהּ כְּמָאן דִּשְׂנָאת לֵיהּ וְלֵית לָהּ אֶלָּא פִּלְגּוּת פֶּרֶן. הִיא גַּו חוּבָּה וְהוּא גַּו חוּבָּה סוֹטָה. מְגָֽפְפִין סוֹטָה. מְנַשְּׁקִין סוֹטָה. תַּרְעָה טְרִיד סוֹטָה. מוּגָף צְרִיכָה. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה משנה: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג הָיוּ שָׁם שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים וְאֵילִים שְׁנַיִם וְשָׂעִיר אֶחָד. נִשְׁתַּייְרוּ שָׁם אַרְבָּעַה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשֵּׁנִי חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁלִישִׁי אַרְבָּעָה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בָּרְבִיעִי שְׁלשָׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּחֲמִישִׁי שְׁנַיִם מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשִּׁשִּׁי אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁבִיעִי כּוּלָּן שָׁווִין. בַּשְּׁמִינִי חָֽזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. אָֽמְרוּ מִי שֶׁהִקְרִיב הַיּוֹם לֹא הָיָה מַקְרִיב פְּרִים לְמָחָר אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִילָה:תלמוד ירושלמי סוכה פרק ה הלכה ז ישראל [שנתנו] לו תרומה מבית אבי אמו ואכלה וכן בעל הבית שגבה בחובו וכן לאשה בכתובתה משלם קרן וחומש לכהן חבר וחבר נותן להם דמים.הגונב תרומת הקדש ולא אכלה משלם את הקרן ואין משלם את החומש וכפל אין בה שנאמר (שמות כ״ב:ח׳) ישלם [שנים] לרעהו ולא להקדש אכלה משלם [שני קרנים וחומש] קרן וחומש מן החולין והן נעשין [קדש כתרומה] קרן [נותן] לגזבר וחומש לבעלים בקרן מועלין בחומש זה אין מועלין חומש שני תרומה [נותן] לגזבר [וחומש לבעלים] רבי מאיר מחייב בקופה שניה בחלה רבי יוסי פוטר וחכמים אומרים מדומע פטור מן החלה ספק מדומע נאכל משום דמע וחייב בחלה.ר' אליעזר אומר [משלמין] ממין על שאינו מינו ובלבד שישלם מן היפה על הרע כיצד אכל שעורים [ומשלם] חטים גרוגרות [ומשלם תמרים תבא לו ברכה ר' עקיבה אומר אין משלמים רק ממין על מינו ר' אליעזר אומר כשם שמשלמין מן החדש על הישן כך משלמין ממין על שאינו מינו.תוספתא תרומות פרק ז תוס י קודםהבא