ברכות פרק ז-ד דפי תלמוד ירושלמי

משנה: שְׁלוֹשָׁה שֶׁאָֽכְלוּ כְּאַחַת אֵינָן רְשָׁאִין לֵיחָלֵק וְכֵן אַרְבָּעָה וְכֵן חֲמִשָּׁה. שִׁשָּׁה נֶחְלָקִין עַד עֲשָׂרָה. וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחֱלָקִין עַד שֶׁיְּהוּ עֶשְׂרִים. הלכה: תַּנִּי הָיָה אוֹכֵל וְיוֹשֵׁב בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת. רַב אָמַר חוֹזֵר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ חוֹזֵר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. סָפֵק לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אַשְׁכָּח תַּנִּי וּפַלִּיג. כָּל־יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף כְּגוֹן רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע וְאִם לֹא הִזְכִּיר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְכָל־שֶׁאֵין בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף כְּגוֹן חֲנוּכָּה וּפוּרִים צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע וְאִם לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. חָנָן בַּר אַבָּא וַחֲבֵרָייָא הֲווּ אָֽכְלִין בְּשַׁבָּתָא. מִן דְּאָֽכְלִין וּבָֽרְכִין קָם אֲזַל לֵיהּ. חֲזַר לְגַבָּן אַשְׁכַּחְנוּן בָּֽרְכִין. אֲמַר וְלֹא כְּבָר בָּרַכְנוּ. אָֽמְרִין לֵיהּ מְבָֽרְכִין וְחוֹזְרִין וּמְבָֽרְכִין דַּאֲשַׁכְּחָן מַדְכְּרָא דְשַׁבָּתָא. לָא אֲמַר כֵּן רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא וְרִבִּי יִרְמְיָה מָטוּ בָהּ בְשֵׁם רַב שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת אוֹמֵר אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. כַּן בְּשֶׁהִסִּיעַ דַּעְתּוֹ וְכַן בְּשֶׁלֹּא הִסִּיעַ דַּעְתּוֹ. תַּנִּי עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ אַף עַל פִּי שֶּׁכּוּלָּם אוֹכְלִין מִכִּכָּר אֶחָד כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. יָֽשְׁבוּ וְאָֽכְלוּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּר עַצְמוֹ אֶחָד מְבָרֵךְ עַל יְדֵי כוּלָּם. רִבִּי יִרְמְיָה זְמִין לַחֲבֵרָיָא בְּפוּנְדָקָא.