משנה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִתְקַשֵּׁט בְּאֶחָד מִכָּל־הַמִּינִין יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בָּעֲנִיּוֹת שֶׁלֹּא נָתַן קִיצְבָּה וּבָעֲשִׁירוֹת שְׁלֹשִׁים יוֹם. הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִתְקַשֵּׁט כול׳. רַב הוּנָא אָמַר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בָּעֲנִיּוֹת שֶׁלֹּא נָתַן קִיצְבָּה. עוּלָּא בַר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. בָּעֲנִיּוֹת שֶׁלֹּא נָתַן קִיצְבָּה. אֲבָל אִם נָתַן קִיצְבָּה אֲפִילוּ עַד עֶשֶׂר שָׁנִים מוּתָּר. שֶׁאֵין שׁוּעָל עָפַר פִּרִין מֵת. נָתַן בַּר הוֹשַׁעְיָה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חוּץ מִן הָרֶגֶל.
לא הוסיף בן עזאי אלא העולה:אמר רב הונא מאי טעמא דבן עזאי (ויקרא א, יג) עולה הוא אשה ריח ניחוח לה' היא לשמה כשרה שלא לשמה פסולהאשם נמי כתיב ביה הואתלמוד בבלי זבחים דף יב עמוד ב
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ סַמְמָנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ סַמְמָנִין וְכַרְשִׁינִין כול׳. וּמַה טַעַמְּהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבוֹד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ. גּוֹמְרָהּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּמַה טַעַמְּהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה מַֽעֲשֶׂ֔יךָ וּבַּיּ֥וֹם. מַא מְקַייְמִין בֵּית הִלֵּל טַעַמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבוֹד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ בְּעוֹבְדֵי בְייָדָן. וּמַא מְקַייְמִין בֵּית שַׁמַּי טַעַמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה מַֽעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם. כְּהָדָא דְתַנֵּי. פּוֹתְקִין אַמַּת הַמַּיִם לְגִינָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהִיא שׁוֹתָה וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין קִילוֹרִית עַל גַּבֵּי הָעַיִן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהוּא מִתְרַפֵּא וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין רְטִייָה עַל גַּבֵּי מַכָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהִיא מִתְרַפֵּא וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין מֻגְמָר תַּחַת הַכֵּלִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהֵן מִתְעַשְּׁנִין וְהוֹלְכִין בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין גָּפְרִית תַּחַת הַכֵּלִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהֵן מִתְגַּפְּרִין וְהוֹלְכִין בַּשַּׁבָּת. אֵין נוֹתְנִין חִטִּים לָרֵחַיִים שֶׁל מַיִם אֶלָּא כְדֵי שֶׁייִטָּחֵנוּ כָּל־צוֹרְכָן מִבְּעוֹד יוֹם. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. יְאוּת סָבַר כְּרִבִּי יְהוּדָה. בְּרַם כְּרַבָּנִין. כְּמַה דְאִינּוּן אָֽמְרִין תַּמָּן מִשֵּׁם לֹא הוּתְחַל בְּכָל־טִיפָּה וְטִיפָּה. כֵּן אִינּוּן אָֽמְרִין הָכָא מִשּׁוּם לֹא הוּתְחַל בְּכָל־חִיטָּה וְחִיטָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁכָח וְתוֹקֵעַ אֶת הַיָּתֵדי.תלמוד ירושלמי שבת פרק א הלכה ה