משנה: מִדָּה בַחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר בִּיטֵּל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל. הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל בִּיטֵּל מִדָּה בַחֶבֶל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. בְּסִימָנָיו וּבְמֵיצָרָיו פָּחוּת מִשְּׁתוּת הִגִּיעוֹ עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה. הלכה: וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ. מָעוֹת כול׳. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא גַּנָּב אוֹ קוּבְיָסְטוֹס הִגִּיעוֹ. נִמְצָא לֵיסְטֵיס אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת לֹא הִגִּיעוֹ. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול׳. רִבִּי הוּנָא אָמַר. הַשְּׁתוּת עַצְמוֹ מְנַכֶּה.
גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחׇשְׁתִּֽי׃ {ס} גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃ {ס} גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃ {ס} מקרא איכה פרק ג פסוק י
וְהָאִיכָּא עֵצִים דְּמִשְׁחַן, דַּהֲנָאָתָן וּבִיעוּרָן שָׁוֶה! אָמַר רָבָא: סְתָם עֵצִים, לְהַסָּקָה הֵן עוֹמְדִין.וְעֵצִים לְהַסָּקָה, תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: אֵין מוֹסְרִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית לֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבוּסָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מוֹסְרִין.מַאי טַעְמֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא — דְּאָמַר קְרָא: ״לְאׇכְלָה״, וְלֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבוּסָה. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי — אָמַר קְרָא: ״לָכֶם״, ״לָכֶם״ לְכׇל צׇרְכֵיכֶם, וַאֲפִילּוּ לְמִשְׁרָה וְלִכְבוּסָה. וְתַנָּא קַמָּא, הָא כְּתִיב ״לָכֶם״! הַהוּא ״לָכֶם״ דּוּמְיָא דִּלְאׇכְלָה: מִי שֶׁהֲנָאָתוֹ וּבִיעוּרוֹ שָׁוֶה, יָצְאוּ מִשְׁרָה וּכְבוּסָה — שֶׁהֲנָאָתָן אַחַר בִּיעוּרָן.תלמוד בבלי סוכה דף מ עמוד א