משנה: בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּישְׂאֵת לְיִשְׂרָאֵל וְאַחַר כָּךְ אָֽכְלָה תְרוּמָה מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינָהּ מְשַׁלֶּמֵת אֶת הַחוֹמֶשׁ. וּמִיתָתָהּ בִּשְׂרֵיפָה. נִישְׂאֵת לְאֶחָד מִכָּל־הַפְְּסוּלִין מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וּמִיתָתָהּ בְּחֵנֶק דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זוֹ וְזוֹ מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַקֶּרֶן וְאֵין מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַחוֹמֶשׁ. וּמִיתָתָן בִּשְׂרֵיפָה. הַמַּאֲכִיל אֶת בָּנָיו קְטַנִּים וְאֶת עֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ וְהָאוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּזַיִת תְּרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ וְהַתַשְׁלוּמִין חוּלִין. אִם רָצָה הַכֹּהֶן לִמְחוֹל לוֹ מוֹחֵל. זֶה הַכְּלָל כָּל־הַמְּשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ תַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל אֵינוֹ מוֹחֵל וְכָל־הַמְּשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֵֶת הַחוֹמֶשׁ הַתַּשְׁלוּמִין חוּלִין אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל מוֹחֵל. הלכה: כָּךְ הִיא מַתְנִיתָא זִינְתָה מִיתָתָהּ בִּשְׂרֵיפָה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ. אֶת שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. יָצָאת זוֹ שֶׁהִיא רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. נִישְׂאֵת לְכָשֵׁר וְזִינָת הֲרֵי הִיא רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. מַיי כְדוֹן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת הַזְּנוּת וְלֹא חִילּוּלָהּ מַחְמַת נִישּׂוּאִין. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִין וּבַת אִישׁ כֹּהֵן מִכָּל־מָקוֹם. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חֲלָלָה מִבְּנָהּ. תַּנָּא רִבִּי חִינְנָא בַר פַּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת. אֶת שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת עַצְמָהּ. וְלֹא שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת אָבִיהָ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה שׁוֹנֶה אֲנִי עַל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וַאֲפִילוּ חֲלָלָה מִבְּנָהּ. וְהָתַנִּינָן רִבִּי לִיעֶזֶר מְחַייֵב קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ. וְרִבִּי יוֹשׁוּעַ פּוֹטֵר. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר מַה פְלִיגִין בְּחוֹמֶשׁ אֲבָל בְּקֶרֶן אֲפִילוּ רִבִּי יוֹשׁוּעַ מוֹדֵי. מַה פְלִיגִין לְשֶׁעָבַר אֲבָל לָבֹא אֲפִילוּ רִבִּי יוֹשׁוּעַ מוֹדֵי. לֹא הִסְפִּיק לְשַׁלֵּם עַד שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר נוֹתֵן. הָיוּ לוֹ נְכָסִים שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן נוֹתֵן. הֵיךְ עֲבִידָא. רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל מִשִּׁמְעוֹן וְהֶאֱכִילָהּ לְלֵוִי יָצָא יְדֵי גְזֵילוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי חִייָה רַבָּא וְרִבִּי יַנַּאי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן גָּזַל מַעֲפָרָתוֹ שֶׁל זֶה וְנָתַן לְזֶה. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה מוֹצִיאִין מִן הָרִאשׁוֹן וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁנִי. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֶׁם רִבִּי יַנַּאי אַף מוֹצִיאִין מִן השֵּׁנִי. וְאַף רִבִּי חִייָה רוֹבָה מוֹדֵי מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנָהּ לְלֵוִי יָצָא בָהּ יְדֵי גְזֵילוֹ.
אמר רבא הלכתיה דרבי מאיר מסתברא טעמיה לא מסתברא טעמא דרבי יהודה מסתברא הלכתיה לא מסתבראהלכתיה דרבי מאיר מסתברא דכתיב (עזרא ד, ג) לא לכם ולנו לבנות (את) בית אלהינו טעמיה לא מסתברא דקא מייתי ליה מחרש שוטה וקטן שאני חרש שוטה וקטן דלאו בני דעה נינהוטעמא דרבי יהודה מסתברא דקא מייתי ליה מטומטום ואנדרוגינוס דאף על גב דבני דעה נינהו מעטינהו רחמנא הלכתיה לא מסתברא דכתיב לא לכם ולנו לבנות (את) בית אלהינותלמוד בבלי ערכין דף ה עמוד ב
רִבִּי יוֹנָה אָמַר. תַּנָּה נַחְמָן בַּר אָדָא. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. תַּנָּה נַחְמָן סַבָּא. וְהָיוּ. כְּדֶרֶךְ הֲוִייָתָן יִהְיוּ. תַּנֵּי. אַף בְּהַלֵּל וּבְקִרְיַת שְׁמַע הַמְּגִילָּה כֵן. נִיחָא בִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה דִּכְתִיב כִּכְתָבָם֭. בְּרַם בְּהַלֵּילָא. בְגִין דִּכְתִיב מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְהוּלָּל שֵׁ֣ם יי֨׃ מְהוּלָּל שֵׁם יי֨ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל הַסֵּדֶר. בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם לְשֶׁעָבַר. לֹ֤א לָ֥נוּ יי֨ לֹ֪א לָ֥֫נוּ לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יי֨ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אִסְרוּ־חַ֥ג בַּֽעֲבֹתִ֑ים לִימוֹת גוֹג וּמָגוֹג. אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ לְעָתִיד לָבוֹא.רִבִּי יּוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהִיא שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה בְלַעַז. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה אֲשׁוּרִית וְתִירְגְמָהּ בְּלַעַז. הָדָא דְתַנִּינָן בְּכָל־לָשׁוֹן. אִם בְּשֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה בְּלַעַז וְתִירְגְמָהּ אֲשׁוּרִית. הָדָא הִיא דְתַנֵּי. מַה בֵין סְפָרִים לִמְגִילַּת אֶסְתֵּר. אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל־לָשׁוֹן וּמְגִילַּת אֶסְתֵּר אֵינָהּ נִכְתֶּבֶת אֶלָּא אֲשׁוּרִית. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוּסַרְטָּי. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה גִיגַנְטוֹן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. טָעָה וְהִשְׁמִיט פָּסוּק אֶחָד וְתִרְגְמוֹ הַמְתַרְגֵּם יָצָא. אֲנָן אָֽמְרִין. בְּכָל־לָשׁוֹן לֹא יָצָא. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. שְׁמוּאֵל כְּדַעִתֵּיהּ. [דִּ]שְׁמוּאֵל אָמַר. הָֽיְתָה כְתוּבָה כֵהִילְכָתָהּ הַלּוֹעֵז יוֹצֵא בָהּ בְּלַעַז. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. יוֹדֵעַ אֲשׁוּרִית וְיוֹדֵעַ לַעַז יוֹצֵא בָהּ [בְּלַעַז וַ]אֲשׁוּרִית. בְּלַעַז וֹצֵא בָהּ בְּלַעַז. יוֹדֵעַ אֲשׁוּרִית וְיוֹדֵעַ לַעַז מָהוּ שְׁיּוֹצִיא אֲחֵרִים בְּלַעַז. ייָבֹא כְהָדָא. כָּל־שֶׁאֵינוֹ חַייָב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.תלמוד ירושלמי מגילה פרק ב הלכה א