פיאה פרק ז-ב דפי תלמוד ירושלמי

משנה: זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. זַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא̇ הִתְחִיל בּוֹ אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. כָּל־זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶׁתֵּלֵךְ הַמַּחְבָּא. הלכה: אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָא שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ. מַה נָן קַיָּמִין אִם מִשּׁוּם דָּבָר מְסוּייָם אֵין כַּאן זֵתִים. אִם מִשּׁוּם שׁוּרָה הוּא עַצְמוֹ נִידּוֹן כְּשׁוּרָה. אֶלָּא עַל יְדֵי שׁוּרָה עַל יְדֵי שׁוּרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּזַיִת נוּדְייָן הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף דָּבָר נוּדְייָן אֶלָּא אֲפִילוּ שְאָר כָּל־הַזֵּתִים מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לִיבָּחֵן כְּנוּדְייָן אֲפִילוּ שְאָר כָּל־הַזֵּתִים אֵין לָהֶן שִׁכְחָה. אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא. אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד מְסַייֵעַ לְרִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן דְּתַנִּי בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁאֵין מַכִּירוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מַכִּירוֹ מְרַדֵּף אַחֲרָיו עַד מֵאָה. הָא אִם יֵשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. לֹא עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל קַדְמִייָתָא כָּל־זַיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם בַּשָּׂדֶה כְזַיִת נְטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה עָלֶיהָ. הָא אִם יֵשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ. כָּל־זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פִּיתְרִין. כָּל־זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ קוֹדֶם לָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר חוֹרָן כָּל־זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו אֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ הִילְכָא הַמַּחְבָּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ יֵשׁ לוֹ תַחְתָּיו. תַּנִּי מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּאי מִשֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַכָּרְכַּר וּגְמָרוֹ הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בַּר כַּדָּה . אָמַר רִבִּי אָבָּהוּ שֶׁהוּא מְשַׁייֵר אֶת הַמַּחְבּוּייִן. וּדְעוּ וּרְאוּ מִכָּל־הַמַּחֲבוֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם.