משנה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִטְעוֹם בְּאֶחָד מִכָּל מִינֵי פֵירוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּיִשְׂרָאֵל חֹדֶשׁ אֶחָד יְקַיֵים שְׁנַיִם יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וּבַכֹּהֶנֶת שְׁנַיִם יְקַיֵים שְׁלֹשָׁה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ כול׳. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁמַּדִּיר אֶת חֲבֵירוֹ מֵחַיִים. אֶלָּא בְּשֶׁנָּֽדְרָה אִשָּׁה וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְאָמַר לָהּ. אִם תֹּאכְלִי מֵחֶפֶץ פְּלוֹנִי תְּהֵא אֲסוּרָה מִנְּכָסָיו. אָֽכְלָה מֵאוֹתוֹ הַחֶפֶץ וּתְהֵא אֲסוּרָה מִנְּכָסָיו. וָהֲנֵי רֹאשָׁהּ דְּפִרְקָא. אֲבָל בְּשֶׁנָּֽדְרָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְלֹא הֵפֵר לָהּ וּכְמָאן דָּמַר. הוּא נָתַן אֶצְבָּעוֹ בֵּין שִׁינֶּיהָ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אֲפִילוּ כְמָאן דָּמַר. הִיא נָֽתְנָה אֶצְבָּעוֹ בֵּין שִׁינֶּיהָ תֵּצֵא בְּלֹא בִכְתוּבָּה. מוֹדֵי בְמַקְנִיטָהּ וְנָֽדְרָה.
הלכה: נִיחָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהוּא כַפָּרָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב לָמָּה. רִבִּי יַעֲקֹר בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. שֶׁבּוֹ זְמַן קִיצָה יָפֶה לָעֵצִים. שֶׁכָּל־עֵצִים שֶׁהֵן נִקְצָצִין בּוֹ אֵינָן עוֹשִׂין מַאֲכוֹלֶת. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל־עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵחַ. רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. שֶׁבּוֹ הִתִּיר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה אֶת פְּרוֹסִדִיּוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יְרָבְעָם בֶּן נְבָט עַל הַדְּרָכִים. כַּהֲנָא שָׁאַל [לְרַב]. כָּל־הָדָא טִיבוּתָא רַבְּתָא עֲבַד וּכְתִיב בֵּיהּ עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר. אָמַר לֵיהּ. עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַט אֶת הַקּוֹלָר מִצַּוָּרוֹ וּתְלַייוֹ בְּצַוָּאר הָרַבִּים. לָא אָמַר. כָּל־ עַמָּא יִסְקוּן. אֶלָּא מָאן דְּבָעֵי מִיסּוּק יִסּוּק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שֶׁבּוֹ הוּתְּרוּ שְׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָזֶה. דִּכְתִיב לֹֽא־תִסּוֹב נַֽחֲלָה֙ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּה֭ אֶל־מַטֶּ֑ה אַחֵר כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַֽחֲלַת֙ אֲבוּתָיו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וּכְתִיב וְכָל־בַּ֞ת יוֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וגו׳. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבַת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. תִּיפְטָר שֶׁהָיָה אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אֶחָד. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. שֶׁבּוֹ הוּתָּר שִׁבְטוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִין לָבוֹא בַקָּהָל. דִּכְתִיב אָר֕וּר נוֹתֵן אִשָּׁה֭ לְבִנְיָמִֽן׃ מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. אֶפְרַ֨יִם֙ וֹמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃ מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִם֭ יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵֽחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ וַאֲדַּיִין לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִן. רִבִּי אָבוּן אָמַר. שֶׁבּוֹ בָטַל הַחֶפֶר. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי. בְּכָל־ עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאַר הָיָה מֹשֶׁה מוֹצִיא כְרוּז בְּכָל־הַמַּחֲנֶה וְאוֹמֵר. צְאוּ לַחֶפֶר צְאוּ לַחֶפֶר. וְהָיוּ יוֹצְאִין וְחוֹפְרִין לָהֶן קְבָרִים וִישֵׁינִים. וּבַשַּׁחַר הָיוּ עוֹמְדִין ומוֹצְאיִן עַצְמָן חֲסֵרִים חַמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּפְרוּטְרוּט. וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה עָשׂוּ כֵן וְעָֽמְדוּ וּמָֽצְאוּ עַצְמָן שְׁלֵמִים. אָֽמְרוּ. דִּילְמָא דְטָעִינָן בְּחוּשְׁבְּנָא. וְכֵן בָּעֲשָׂרָה וְכֵן בְּאַחַד עָשָׂר וּבִשְׁנֵים עָשָׂר וּבִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּבְאַרבַּע עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כֵּיוָן דְּאִשְׁלַם זִיהֲרָא אָֽמְרוּ. דּוֹמֶה שֶׁבִּיטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ הַגְּזֵירָה קָשָׁה מֵעָלֵינוּ. וְעָֽמְדוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב.כָּל־הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. וַאֲפִילוּ נְתוּנִים בַּתֵּיבָה. נְתוּנִים בַּתֵּיבָה וְאַתְּ אָמַר הָכֵן. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה כֵן הוּא מַשְׁאִילָן.תלמוד ירושלמי תענית פרק ד הלכה ז
תא שמע הגזלנים ומלוי ברבית אע"פ שגבו מחזיריןגזלנין מאי שגבו איכא אי גזול גזול ואי לא גזול לא גזול אלא אימא הגזלנין ומאי ניהו מלוי רביות אע"פ שגבו מחזירין אמרי מחזירין ואין מקבלין מהםאלא למה מחזירין לצאת ידי שמיםתלמוד בבלי בבא קמא דף צד עמוד ב