משנה: וְאִם בְּבִגְדֵי בוּץ קָרָא קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. יָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין וּפַר הָעוֹלָה וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ הָיוּ קְרֵבִין עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס וְהִקְטִיר אֶת הַקְּטוֹרֶת וְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג.. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ. מְלַווִין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם. הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. כּוּלְּהֹן הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. אַתְיָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּי. כְּמַה דְבֵית שַׁמַּי אָֽמְרֵי. תָּדִיר מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ קוֹדֵם. כֵּן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. תָּדִיר מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ קוֹדֵם. הֵיךְ עֲבִידָה. עֲבוֹדַת הַיּוֹם מְקוּדֶּשֶׁת וּמוּסְפֵי הַיּוֹם תְּדִירִין. עֲבוֹדַת הַיּוֹם קוֹדֶמֶת לְמוּסְפֵי הַיּוֹם. פַּר וָאַיִל וְשִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. וְהַשְּׁאָר הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. רִבִּי שִׁמעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. טַעֲמָא דָהֵן תַּנָּייָא. כְּדֵי לִסְמוֹךְ חַטָּאת לַחַטָּאת וְעוֹלָה לָעוֹלָה. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. הַפָּר וְהָאַיִל וְאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם וְשִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. וְהַשְּׁאָר הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. וְהָדֵין תַּנָּייָא. תּוֹלֶה עֲבוֹדוֹת. מַה טַעֲם. וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת־עוֹלָתוֹ וְאֶת־עוֹלַת הָעָ֔ם. כָּאָמוּר בָּעִנְייָן. מָה אָמוּר בָּעִנְייָן. אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה וְשֲׂעִיר מַה טַעַם. מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפּוּרִים. כְּבָר קָֽדְמָה חַטַּאת הַכִּפּוּרִים. וּבָ֤א אַֽהֲרֹן֙ אֶל־אוֹהֶל מוֹעֵ֔ד. מֵאֵיכָן בָּא. מִקְּרִײַת הַפָּרָשָׁה. וּלְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ. לְהוֹצִיא כַף וּמַחְתָּה. כָּתוּב וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת־עוֹלָתוֹ וְאֶת־עוֹלַת הָעָ֔ם. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה שֶׁהוּא לְאַחַר תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. כָּל־הַפָּרָשָׁה כְתוּבָה עַל סֵדֶר חוּץ מִזּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל סֵדֶר. וּבָ֤א אַֽהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד. מֵאֵיכָן בָּא. מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֵׁהָיָה בְיָדוֹ. וּלְאַיִין הוּא הוֹלֵךְ. לְקִידּוּשׁ הָאַחֲרוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לָמָּה לֵי נָן אָֽמְרִין. חוּץ מִקִּידּוּשׁ הָאַחֲרוֹן. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא. דִּכְתִיב וּבָ֤א. וְיָצָ֗א וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר. אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ. וְכִי עָלַת עַל דַּעְתֵּינוּ כְּלוּם הוּא פוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ. הִקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישְׁה. מַה לִבִישָׁה בְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. אַף פְּשִׁיטָה בְקִידּוּשׁ יָדַיִים וְרַגְלַיִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. יֵשׁ לָךְ עֲבוֹדָה אֲחֶרֶת שֶׁהוּא עוֹבְדָהּ בְּבִגְדֵי לָבָן. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ הוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה שֶׁהוּא לְאַחַר תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. וְלַמָּה בְבִגְדֵי לָבָן. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. כְּשֵׁירוּת שֶׁל מַעֲלָן כָּךְ שֵׁירוּת שֶׁל מַטָּן. מַה לְמַעֲלָן אִישׁ אֶחָ֤ד בְּתוֹכָם֙ לָבוּשׁ בַּדִּ֔ים. אַף לְמַטָּן כְּתוֹנֶת בַּ֨ד קוֹדֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ.
על ג' סימנין מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה על שנים מעברין ועל אחד אין מעברין ואם עברוה הרי זו מעוברת אם היה <היה> אביב אחד משני סימנין היו שמחין רבן שמעון בן גמליאל אומר אף על התקופה על ג' ארצות מעברין את השנה על יהודה ועל עבר הירדן ועל הגליל על שתים מעברין ועל אחת אין מעברין ואם עברו הרי זו מעוברת ואם היתה ארץ יהודה אחת משתי ארצות היו שמחין מפני אביב שבאה הימנה אין מעברין את השנה לא מפני הגדיים ולא מפני הטלאים לא מפני הגוזלות שלא הגיעו וכולן סעד לשנה ואם עברוה הרי זו מעוברת רבי ינאי אומר משם רשב"ג שהיה אומר בגוזליא רכיכין הן ובאמריא דעדקין ושפר באנפאי ואוסיפית על שתא דא תלתין יומין מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו עומדין ע"ג מעלות בהר הבית ויוחנן סופר הלך לפניהם ואמרו כתוב לאחנא בני גלילא עילאה ובני גלילא תתאי שלמכון יסגא מהודעין אנחנא לכון דמטא זמן בעורא לאפוקיא מעשריא ממעטניא זיתיא ולאחנא בני דרומא עילאה ובני דרומא תתאה שלמכון יסגא מהודעין אנחנא לכון דימטן זמן לאפוקי מעשריא מעומרי שובילא ולאחנא בני גלותא דבבל ובני גלותא דמדי ושאר כל בני גלותא דישראל שלמכון יסגא מהודעין אנחנא לכון דגוזליא רכיכין ואמריא דעדקין וזימניה דאביבא לא מטא ושפר באנפאי ובאנפי חבראי ואוספנא על שתא דא תלתין יומין.אין מעברין את השנה אלא עד רובו של חדש וכמה רובו ששה עשר יום ר' יוסי אומר ב' ידות בחדש כ' יום ר' יהודה אומר מחשבין את השנה כמה היתה צריכה אם היתה חסרה <ששה> ששה עשר יום לפני הפסח מעברין אותה לפני החג אין מעברין אותה ר"ש אומר אפילו חסרה ששה עשר יום לפני החג מעברין אותה. אין מעברין את השנה לפני ר"ה ואם עברוה אינה מעוברת אבל מפני הדוחק מעברין אותה אחר ר"ה מיד ומכאן ואילך אין מעברין אלא אדר.אין מעברין את השנה לא פחות חדש ולא יותר חדש ואם עברוה אינה מעוברת אין מעברין את השנה משנה לחברתה ואם עברוה אינה מעוברת אין מעברין שנה אחר שנה ר"ש אומר מעברין שנה אחר שנה אר"ש מעשה בר' עקיבה שהיה חבוש בבית האסורים ועבר ג' שנים זו אחר זו אמרו לו משם ראיה מפני שבית דין יושבין ומחשבין אחת אחת בזמנה.תוספתא סנהדרין פרק ב תוס ה
ואין מי חטאת נעשה מי חטאת כו' מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן דלא כרבי שמעון דתניא הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון מכשיר מאי טעמא דר"ש דכתיב (במדבר יט, יז) ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים ותניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא תלמוד בבלי תמורה דף יב עמוד ב