משנה: אָֽמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתָּךְ. אָמַר לָהֶם כְּתֹבוּ אָֽמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב לָעֵדִים וְחָֽתְמוּ. אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ הֲרֵי זֶה גֵּט בָּטֵל עַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר כְּתוֹב וְלָעֵדִים חֲתוֹמוּ. הלכה: אָֽמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתָּךְ כול׳. אָמַר לִשְׁנַיִם. אִמְרוּ לִפְלוֹנִי שֶׁיִּכְתּוֹב וְלִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁיַּחְתֹּמוּ. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מַעֲשֶׂה הָיָה בִימֵי רִבִּי וְאָמַר. לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. שְׁמוּאֵל אָמַר. יֵעָשֶׂה וְיֵעָשֶׂה. רַב יִרְמְיָה שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל. אָמַר לִשְׁנַיִם. אִמְרוּ לִפְלוֹנִי שֶׁיִּכְתּוֹב וְאַתֶּם חֲתוֹמוּ. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי זֶה גֵט אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר צָרִיךְ תַּלְמוּד. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָן הוּא אָמַר. יֵעָשֶׂה וְיֵעָשֶׂה. וְהָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. שַׁנְייָא הִיא שֶׁשִּׁינּוּ אֶת עֵדוּתָן. נִיחָא לָעֵדִים וְחָֽתְמוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּתַב טָּרְפּוֹ בַטּוֹפֶס כָּשֵׁר. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל בְּטוֹפְסִין.
לא משום שביעית ולא משום מעשר ולא משום יין נסךואם אמר להם צאו ואכלו ואני פורע צאו ושתו ואני פורע חושש משום שביעית ומשום מעשר ומשום יין נסךאלמא כי קא פרע דמי איסור קא פרע הכא נמי כי קא פרע דמי איסורא קא פרעתלמוד בבלי עבודה זרה דף סג עמוד ב
חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ, וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתָיו, וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּטְּלוּ קוֹרוֹתָיו אוֹ לְחָיָיו, מֻתָּרִין בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת וַאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם מֻתָּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת, מֻתָּרִין לֶעָתִיד לָבֹא. וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, אֲסוּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת:
הַבּוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפֻלָּשִׁים, מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בְּשַׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפֻלָּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
משנה עירובין פרק ט משנה ה