משנה: כָּל־זַיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם בַּשָּׂדֶה אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו וּבִמְקוֹמוֹ. בִּשְׁמוֹ שֶׁהָיָה שָׁפְכָּנִי אוֹ בֵּישָׁנִי. בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְצַד הַפִּרְצָה. וּשְׁאָר כָּל־הַזֵּיתִים שְׁנַיִם שִׁכְחָה שְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לַזֵּיתִים. הלכה: אָמַר רִבִּי לָא כְּתִיב וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה עוֹמֶר שֶׁאַתְּ שׁוֹכְחוֹ לְעוֹלָם יָצָא זֶה שֶׁאַתְּ זוֹכְרוֹ לְאַחַר זְמָן. רִבִי יִרְמְיָה בְּעִי הָיָה מְסוּייָם בְּדַעְתּוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּייָם. הָיָה עוֹמֵד בְּצֵל הַדֶּקֶל הַדֶּקֶל מְסַייְמוֹ הָיוּ שְׁנֵיהֶן נְטוּפָה זֶה מְסַַיֵים אֶת זֶה וְזֶה מְסַיֵים אֶת זֶה. הָֽיְתָה כָל־שָׂדֵהוּ נְטוּפָה נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לַזֵּיתִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיוּ הַזֵּיתִים מְצוּיִין שֶׁבָּא אַדְרִייָנוּס הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל־הָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַזֵּיתִים מְצוּיִין יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה. שָׁפְכָּנִי נוֹטֵף שֶׁמֶן. וְהָתַנִּינָן נְטִיפָה אֶלָּא שֶׁהִיא עוֹשָׂה שֶׁמֶן הַרְבֶּה. וְהָֽתְנָן בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה. אֶלָּא שָׁפְכּוֹנִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁמֶן הַרְבֶּה. נְטוּפָה נוֹטֵף שֶׁמֶן. מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֶּה. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֵיתִים הַרְבֶּה. בֵּישָׁנִי אִית דִּבְעִי מֵימָר בֵּישָׁנִי מַמָּשׁ. אִית דִּבְעִי מֵימָר דְּהוּא מַבְעִית לְחַבְרֵיהּ עַד דְּיַעֲבִיד אַרְבָּעָה כִפְלֵיסִין כִּי הַהִיא דְּתַנֵּינָן תַּמָּן כָּל־עוֹמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּשְׁכָחוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּייָם. עַד דְּיַעֲבִיד כָּל־שָׁנָה וְשָׁנָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רוּבָּן שֶׁל שָׁנִים כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּייָם. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְצַד הַפִּרְצָה. מַתְנִיתָא דְּבֵית שַׁמַּאי דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִין הֶבְקֵר לָעֲנִייִם הֶבְקֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא תַּמָּן דָּבָר תָּלוּשׁ בְּצַד דָּבָר מְחוּבָּר. בְּרַם הָכָא דָּבָר מְחוּבָּר בְּצַד דָּבָר מְחוּבָּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לְזֵיתִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיוּ הַזֵּיתִים מְצוּיִין שֶׁבָּא אַדְרִייָנוּם הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַזֵּיתִים מְצוּיִין יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא חִייֵב אָדָם שִׁכְחָה לְזֵיתִים אֶלָּא רִבִי עֲקִיבָה דּוּ דָּרַשׁ אַחֲרֶיךָ אַחֲרֶיךָ. מֵעַתָּה אֵין שִׁכְמָה לְזֵיתִים כְּרִבִי יוֹסֵי דְּלֹא דָּרַשׁ אַחֲרֶיךָ. הָתִיבוּן הֲרֵי עוֹמֶר שִׁכְחָה הֲרֵי לֹא כְתִיב אַחֲרֶיךָ. מִּכֵּיוָן שֶׁכְּתִיב לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ כְּמִי שֶׁכְּתִיב אַחֲרֶיךָ. רִבִי יוֹנָה בְּעִי הָהֵן זַיִת נְטִיפָה הוֹאִיל וְהוּא מְסוּייָם עַל דַּעְתֵּיהּ דְּדִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ הִתְחִיל בּוֹ כְּמִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ.
מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִין לְבָתֵּיהֶן, וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶם — אֶלָּא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְעַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, תָּקְעוּ בֵּית דִּין בְּשׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן וְשָׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן.וְרַבָּנַן — שָׁנִים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים.תַּנְיָא אִידַּךְ: ״יוֹבֵל הִיא״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ, כָּךְ מִתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת בְּסוֹפָהּ. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹבֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״ — שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וְאַחַת.תלמוד בבלי ראש השנה דף ח עמוד ב
משנה: רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הַשֶּׁרֶץ וְנֶעְלַ֥ם מִמֶּ֔נּוּ. עַל הֶעֱלֵם הַשֶּׁרֶץ חַייָּב וְאֵינוֹ חַייָּב עַל הֶעֱלֵם מִקְדָּשׁ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא טָמֵ֖א עַל הֶעֱלֵם טוּמְאָה חַייָּב וְאֵינוֹ חַייָּב עַל הֶעְלֵם הַמִּקְדָּשׁ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ שְׁתֵּי פְעָמִים לְחַייֵּב עַל הֶעֱלֵם הַטּוּמְאָה וְעַל הֶעֱלֵם הַמִּקְדָּשׁ׃תלמוד ירושלמי שבועות פרק ב הלכה ה