דמאי פרק ז-א דפי תלמוד ירושלמי

משנה: הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעְשְׂרוֹת. אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעְשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ וּבִדְרוֹמוֹ וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת. הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתָא בִדְמַאי הָא בְּוַדַּאי לֹא. מַתְנִיתָא אָמַר אֲפִילוּ בְּוַדַּאי זוֹ תַנֵּינָן תַּמָּן הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁל טֵבֵל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה. אִין תֵּימַר בִדְמַאי אֲנָן קַייָמִין לֵית יָכִיל דְּתַנֵּינָן הָיוּ דְמַאי מַה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בִּדְמַאי לֹא בְּוַדַּאי לֹא אָמַר אֶלָּא מַתְנִיתָא בִדְמַאי. מַה בֵין דְּמַאי וּמַה בֵין וַדַּאי. דְּמַאי אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ וַדַּאי אֵין אָדָם מַתְנֶה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ. רִבִּי יַנַּאי הֲוָה לֵיהּ תְּנַאי וַדַּאי שְׁאַל לְרִבִּי חִייָא רוּבָּה מַהוּ מְתַקְּנָהּ בְּשׁוּבְתָא. אָמַר לֵיהּ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ײ֨ אֱלֹהֶיךָ כָּל־הַיָּמִים וַאֲפִילוּ בְשַׁבָּת. מַהוּ דְחָמַת מֵיקַל בַּלָּשִׁי תָלוּי בִּי. אָמַר לֵיהּ עָתִיד אַתְּ לְהַנְהִיג שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הֲוָה לֵיהּ תְּנַאי וַדַּאי. חָדָא אִיתָא בִשְּׁלָא יֶרֶק אַנְשִׁייָת מְתַקְּנָה. אֲתַת לְגַבֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא וְשָלַח לְזַבְדִּי בֶּן לֵוִי דִּיתַקֵּן לֵילָא. רִבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל בְּעֵי וְלָא הֲוָה זַבְדִּי בֶּן לֵוִי צְרִיךְ מְזַכֵּיא לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּיַרְקָא. רִבִּי זְעִירָא בְּעֵי מַה נָן קַייָמִין. אִי בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנַאי עָלָיו וְעַל אֲחֵרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ בְּיֶרֶק. וְאִם בְּשֶׁאֵין לוֹ תְּנַאי לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ בְּיֶרֶק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִיתְתָבַת וְלֹא זְכִי זַבְדִּי בֶּן לֵוִי לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּיַרְקָא. אָמַר רִבִּי יַנַּאי צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא זָכוּר תְּנַייוֹ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְצָרִיךְ לְהַלְחִישׁ בִּשְׂפָתָיו. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְלֹא נִמְצָא כִּמְתַקֵּן בְּשַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ אַדְהִיתְנֵיהּ . רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אוֹבְדָן אוֹכְלִים. אָמַר לֵיהּ מְפָֽרְרֵי כָּל־שֶׁהוּא וְאוֹכֵל. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם גֶּזֶל. אָמַר לֵיהּ רוֹצֶה הוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ נַחַת רוּחַ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִין דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רִבִּי יִצְחָק רִבִּי וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה נִתְאָֽרְחוּ אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד. אֲזַל לִישְׁנָא בִישָׁא אֲמַר לֵיהּ הַב דַּעְתָּךְ דְּאִינּוּן מְחַשְׁדּוּנָךְ יְתִיב לֵיהּ מְעַייְנֵי לוֹן וַהֲווֹן עָֽבְדִין נַפְשִׁין מִזְרְקִין אִילֵּין לְאִילֵּין וּמְתַקְּנִין. וְאֵינוֹ רוֹצֶה הֲנָחַת רוּחַ. רוֹצֶה הוּא אֶלָּא דְלָא בְּעֵי דְחַשְׁדּוּנֵיהּ. תַּנִּי רִבִּי יוּדָה אוֹסֵר. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְלוֹקֵחַ מִמָּקוֹם שֶׁלָּקַח זֶה וּמְעַשְּׂרָן. וְיֵשׁ אָדָם מַפְרִישׁ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמוֹכֵר פֵּירוֹת טְבוּלִין לַחֲבֵירוֹ. כְּהָדָא דְתַנִּי הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת טְבוּלִין לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה רָץ אַחֲרָיו וּמְתַקְּנוֹ. לֹא מְצָאוֹ אִם יָדוּעַ שֶׁהַפֵּירוֹת קַייָמִין מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן וְאִם לָאו אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן. סָפֵק קַייָמִין סָפֵק אֵין קַייָמִין מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן וְקוֹרֵא שֵׁם לְמַעְשְׂרוֹתֵיהֶם.