משנה: מְרוּבָּה מִידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִמִּידַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁמִּידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים . וּמִידַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְשׁוֹר וָשֶׂה בִלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וגו׳. אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּבָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הלכה: מְרוּבָּה מִידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל כול׳. מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. מֵאִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא וגו׳. אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר חַיִים. לְרַבּוֹת כָּל־בַּעֲלֵי חַיִּים. הַגְּנֵיבָה. לְרַבּוֹת אֶת הַמִּיטַּלְטְלִין. וְלָמָּה שׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה. אִם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָייָה לַמִּזְבֵּחַ נִיתְנֵי שׁוֹר וָשֶׂה. [ ] תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. יָֽצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵין מִיטַּלְטְלִין. יָֽצְאוּ עֲבָדִים שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא תַשְׁמִישׁ. יָֽצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא רְאָייָה. רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל. לָמָּה לֹא שָׁנִינוּ שֶׁמִּידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בַּשׁוּתָפִין. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. תַּנֵּי. וְגוּנָּב מִבֵּית הָאִישׁ. וְלֹא מִבֵּית הָאִשָּׁה. כָּל־עַצְמוֹ אֵין כְְּתִיב רֵעֵהוּ אֶלָּא בְשׁוֹאֵל. וְתֵימַר הָכֵין. אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּבָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי [כֶפֶל וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי] אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב וְנִגְנְבָה מִמֶּנּוּ [וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הַגְּנֵיבָה לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם. לָרִאשׁוֹן לַשֵּׁינִי לִשְׁנֵיהֶם. גָּנַב וְנִגְנְבָה מִמֶּנּוּ] וְתָֽפְשׂוֹ הָבְּעָלִים אֶת הַשֵּׁינִי וְנִשְׁבַּע לָהֶן. אִין תֵּימַר. מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁינִי. מֵבִיא קָרְבָּן עַל הַשְּׁבוּעָה. אִין תֵּימַר. אֵין מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁינִי. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן שְׁבוּעָה. גָּנַב וְנִגְנְבָה מִמֶּנּוּ וְנִמְלַךְ הַשֵּׁינִי לְהַחֲזִיר. אִין תֵּימַר. יַחֲזִיר לַבְּעָלִים. פְּעָמִים שֶׁאֵין מוֹדִיעִין לַגַּנָּב. אִין תֵּימַר. יַחֲזִיר לַגַּנָּב. פְּעָמִים שֶׁאֵין מוֹדִיעִים לַבְּעָלִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יַחֲזִיר לַבְּעָלִים בִּפְנֵי גַנָּב.
בְּבָתֵּי גַוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי בָרָאֵי. וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: עוֹד רָקִיעַ אֶחָד יֵשׁ לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת, דִּכְתִיב: ״וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא״.עַד כָּאן יֵשׁ לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר, מִכָּאן וְאֵילָךְ — אֵין לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״בַּמּוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרוֹשׁ, וּבַמְכוּסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר. בַּמֶּה שֶׁהוֹרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, אֵין לְךָ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת״. תַּנְיָא, אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מָה תְּשׁוּבָה הֱשִׁיבַתּוּ בַּת קוֹל לְאוֹתוֹ רָשָׁע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״ — יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רָשָׁע בֶּן רָשָׁע, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הָרָשָׁע, שֶׁהִמְרִיד כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ עָלָיו בְּמַלְכוּתוֹ —כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם — שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה״. וַהֲלֹא מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כׇּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ.תלמוד בבלי חגיגה דף יג עמוד א
מְ֭זִמָּה תִּשְׁמֹ֥ר עָלֶ֗יךָ תְּבוּנָ֥ה תִנְצְרֶֽכָּה׃לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מִדֶּ֣רֶךְ רָ֑ע מֵ֝אִ֗ישׁ מְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃הַ֭עֹ֣זְבִים אׇרְח֣וֹת יֹ֑שֶׁר לָ֝לֶ֗כֶת בְּדַרְכֵי־חֹֽשֶׁךְ׃מקרא משלי פרק ב פסוק יד