נמצא על בית יד אונקלי שלה אם מגיע כנגד תורפה טמאה ואם לאו טהורה אמר ר' אליעזר בר' יוסי הלכה זו הוריתי ברומי לטומאה וכשבאתי אצל חברי אמרו לי יפה הורית. לבשה חמשה חלוקין הבדוקין לה ונמצא על הפנימי ולה לתלות הרי זו תולה על החיצון ואין לה לתלות אינה תולה. קצרה שלבשה חלוקה של קצרה נמצא בצד בית תורפה של ארוכה שתיהן טמאות כנגד בית תורפה של קצרה קצרה טמאה וארוכה טהורה. שתים שהיו טוחנות בריחים <של יד> נמצא על הרגל הפנימי שתיהן טמאות. על הרגל החיצונה היא טמאה וחבירתה טהורה. נמצא ביניהן זה היה מעשה ונמצא על שפתו של אפטי ועל עלי זית שמסקת בהן את התנור ובא מעשה לפני חכמים וטמאום רבי נחמיה אומר [על דבר] שאינו מקבל טומאה טהור רבן שמעון בן גמליאל אומר אם הרגה מאכולת תולה ואם לאו אינה תולה. אמר רבן שמעון בן גמליאל אני אומר דבר אחד והם אמרו דבר אחד לדברי אין סוף ולדבריהם אין סוף. לדברי אין סוף אלא אשה טהורה אין לך מטה שאין עליה מאכולת. לדבריהם אין סוף אין לך אשה שהיא טמאה ואין לך סדין שאין עליה טיפי דמים. אבל רואה אני את דברי ר' חנינא בן גמליאל מדברי ומדבריהם שהיה אומר תולה במאכולת עד כגריס של פול אע"פ שלא הרגה <תולה בבנה ובבעלה> וכדבריהם אנו מורים. כתם הארוך מצטרף <אותו>. טפי טפין אין מצטרפין <אותו> ר' אלעזר בר צדוק אומר העד שהוא נתון על גבי הכר ונמצא עליו דם אם עגול טהור מפני שהוא דם מאכולת ואם משוך טמא מפני שהוא דם הקנוח. האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה דברי ר"מ ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה. איש ואשה שעשו צרכיהם בתוך הספל ונמצא דם על הספל ר"מ ור' יוסי אומרים תולה ור"ש אומר אינו תולה. דם היוצא על הרעי טהור. דם המנטף בין לפני המים בין לאחר המים טמא. כתם הנפל בתוכו טהור. למגעות ולהיסטות הולכין אחר הרוב.
המכה את חברו ואמדוהו למיתה אומדין אותו לחיים לחיים אין אומדין אותו למיתה אמדוהו למיתה חייב מיתה ופטור מן הממון אמדוהו לממון חייב ממון ופטור מן המיתה אמדוהו למיתה והיקל ממה שהיו אומדים אותו לממון שנייה מאימתי נותן לו משעה שהכהו אמדוהו לחיים ומת משלם נזק צער ריפוי ושבת ובשת ליורשין אמדוהו למיתה והיקל ממה שהיה הכביד ואח"כ מת אומדים אותו אם מחמת מכה ראשונה מת הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר' נחמיה אומר אפילו מת מחמת מכה ראשונה פטור ועוד זו דרש ר' נחמיה (שמות כ״א:י״ט) אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה וכי עלתה על לב שיהא זה מהלך בשוק וזה נהרג על ידו אלא אפי' מת מחמת מכה ראשונה פטור.החובל בבנו ובתו גדולים חייב בכל בעבדו ושפחתו העברים של אחרים מוציאין מידו ושל בתו נותנין לה מיד ושל בנו עושה לו בהן סגולה מיד בבניו ובנותיו קטנים של עצמו פטור מן הכל החובל בבתו קטנה נזקה שלה והשאר הרי זה פטור חבלו בה אחרים נזקה שלה והשאר עושה לה בהן סגולה ואם מתה אביה יורשה. החובל בבנו גדול חייב בכל בעבדו ושפחתו הכנענים חייב בכל ופטור מן השבת מפני ששבתו שלו חבל יתר מן הראוי להן הרי זה חייב האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו וכולן שהכו ושהזיקו הרי אלו פטורין חבלו יתר מן הראוי להן הרי אלו חייבין שליח ב"ד שהכה ברשות ב"ד והזיק פטור אבל חבל יתר מן הראוי לו הרי זה חייב רופא אומן שריפא ברשות ב"ד והזיק פטור חבל יתר מן הראוי לו הרי זה חייב.המבייש את חבירו ערום ה"ז חייב ואינו דומה מביישו ערום למביישו לבוש ביישו במרחץ ה"ז חייב ואינו דומה מביישו במרחץ למביישו בשוק ואינו דומה המתבייש מן היקר למתבייש מן הפגום ואינו דומה גדול המתבייש לקטן המתבייש החובל בחרש שוטה וקטן חייב בארבעה דברים ופטור מן הבושת מפני שאין להן בושת רבי אומר חרש יש לו בושת קטן אין לו בושת. החובל שוטה פעמים יש לו בושת ופעמים אין לו בושת סומא רבי יהודה אומר אין לו בושת וחכמים אומרים יש לו בושת.תוספתא בבא קמא פרק ט תוס ה
וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י אָחִ֑י וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ כָּב֔וּל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
וַיִּשְׁלַ֥ח חִירָ֖ם לַמֶּ֑לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃וְזֶ֨ה דְבַר־הַמַּ֜ס אֲשֶֽׁר־הֶעֱלָ֣ה ׀ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנוֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהֹוָ֤ה וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ וְאֶת־הַמִּלּ֔וֹא וְאֵ֖ת חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְאֶת־חָצֹ֥ר וְאֶת־מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־גָּֽזֶר׃מקרא מלכים א פרק ט פסוק טז