יֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מַה שֶׁאֵין בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת. וְיֵשׁ בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. שֶׁקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עוֹשִׂים תְּמוּרָה, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָם, וְהַשׁוֹחֲטָם בַּחוּץ חַיָּב, וְאֵין נוֹתְנִין מֵהֶם לָאֻמָּנִים בִּשְׂכָרָן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבָּיִת:
יֵשׁ בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, שֶׁסְּתָם הֶקְדֵּשׁוֹת לְבֶדֶק הַבָּיִת. הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת חָל עַל הַכֹּל, וּמוֹעֲלִין בְּגִדּוּלֵיהֶן, וְאֵין בָּהֶם הֲנָאָה לְכֹהֲנִים:
אֶחָד קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת, אֵין מְשַׁנִּין אוֹתָן מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה, וּמַקְדִּישִׁין אוֹתָן הֶקְדֵּשׁ עִלּוּי, וּמַחֲרִימִין אוֹתָן. וְאִם מֵתוּ, יִקָּבְרוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת, אִם מֵתוּ, יִפָּדוּ:
וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְבָּרִים. קָדָשִׁים שֶׁהִפִּילוּ, יִקָּבְרוּ. הִפִּילָה שִׁלְיָא, תִּקָּבֵר. שׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְצִפֳּרֵי מְצֹרָע, וּשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָעֲזָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָעֲזָרָה, יִשָּׂרְפוּ, וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בָעֲזָרָה:
וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִים. חָמֵץ בְּפֶסַח, יִשָּׂרֵף. וּתְרוּמָה טְמֵאָה, וְהָעָרְלָה, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִשָּׂרֵף, יִשָּׂרֵף. וְאֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִקָּבֵר, יִקָּבֵר. וּמַדְלִיקִין בְּפַת וּבְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה:
כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ חוּץ לִזְמַנָּן וְחוּץ לִמְקוֹמָן, הֲרֵי אֵלּוּ יִשָּׂרְפוּ. אָשָׁם תָּלוּי, יִשָּׂרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִקָּבֵר. חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל סָפֵק, תִּשָּׂרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יְטִילֶנָּה לָאַמָּה. כָּל הַנִּשְׂרָפִין לֹא יִקָּבְרוּ, וְכָל הַנִּקְבָּרִים לֹא יִשָּׂרְפוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לִשְׂרֹף אֶת הַנִּקְבָּרִים, רַשַּׁאי. אָמְרוּ לוֹ, אֵינוֹ מֻתָּר לְשַׁנּוֹת:
הלכה: רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְנִשְׁתַּתֵּק. זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד תַּחְתָּיו יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן. אִין תֵּימַר. מִמָּקוֹם שֶׁהִפְסִיק. הָרִאשׁוֹנִים נִתְבָּֽרְכוּ לִפְנֵיהֶן וְלֹא נִתְבָּֽרְכוּ לְאַחֲרֵיהֶן. הָאַחֲרוֹנִים נִתְבָּֽרְכוּ לְאַחֲרֵיהֶן וְלָא נִתְבָּֽרְכוּ לִפְנֵיהֶן. וְכָתוּב תּ֘וֹרַ֤ת ײ֨ תְּ֭מִימָה שֶׁתְּהֵא כוּלָּהּ תְּמִימָה.הָֽיְתָה הַפָּרָשָׁה שֶׁלְחֲמִשָּׁה פְסוּקִים קוֹרֵא אֶת כּוּלָּהּ. לֹא עָשָׁה כֵן אֶלָּא קָרָא שְׁלֹשָׁה. זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד [תַּחְתָּיו] צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁנֵי פְסוּקִים הַאַחֲרוֹנִים וּשְׁלֹֹשָׁה מִפָּרָשָׁה הָאַחֶרֶת לֹא עָשָׂה כֵן מָהוּ שֶׁיְּעַכֵּב. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה סָֽלְקוּן מֵיחְמֵייהּ אַפִּין לְאָחוֹי דִּיהוּדָה בַּר תַּמּוּזָה קְרִיבֵיהּ דֵּרִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה בִּכְנִישְׁתָּא דְּסוֹבַנְייָא וַהֲוָה תַּמָּן רִבִּי יִרְמְיָה וְעִכֵּב. אָמַר רִבִּי יוֹנְה לְרִבִּי יוֹסֵה. וְכוֹפִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָא רַבָּךְ מְעַכֵּב. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן שָׁרָה רִבִּי חִינְנָא בַּר אַנְדְּרֵיי בְשֵׁם רִבִּי זַכַּיי דְּכָבוּל. טָעָה בֵּין תֵּיבָה לְתֵיבָה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה לְרִבִּי זְעוּרָה. וְעָֽבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְאַדַּײִן אַתְּ לְזוֹ. אֲפִילוֹ טָעָה בִּין אִם לִוְאִם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן סַפְרָא דְטֶרְבֶּנְתְ אָֽמְרוּן לֵיהּ בְּנֵי קַרְתֵּיהּ. קְטַע בְּדִיבִּירַייָא דִּקְרוּנוּן בְּנֵינָן. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה. אֲמַר לֶיהּ. אִין קְטָעִין רֵישָׁךְ לָא תִשְׁמַע לוֹן. וְלָא שָׁמַע לוֹן וְשָׁרוֹן לֵיהּ מִן סַפְרוּתֵיהּ. בָּתַר יוֹמִין נְחַת לְהָכָא. קָם עִימֵּיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסִינָה. אָמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ עֲבִיד בְּהַהוּא קַרְתָּךְ. וְתַנֵּי לֵיהּ עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. וְלָמָּה לֹא שָׁמַעַת לוֹן. אָמַר לֵיהּ. וְעָֽבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְלִינָן מְקַטְּעִין לוֹן בְּסִידְרָא. אָמַר לֵיהּ. וְלִינָן חָֽזְרִין וְכָֽלְלִין לוֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. אִילּוּ הֲוָה הַהוּא סַפְרָא בְיוֹמוֹי מַנִּיתִי חֲכִים.רַב אָמַר. כְּגוֹן ה֗וֹי רָ֚ב אֶת־יוֹצְרוֹ.תלמוד ירושלמי מגילה פרק ד הלכה ה
גֵּר וְגוֹי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם גּוֹי, יָכוֹל הוּא לוֹמַר, טֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲנִי מָעוֹת, אַתָּה יַיִן וַאֲנִי פֵרוֹת. וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת הַגֵּר, אָסוּר: הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת בְּסוּרְיָא, וְאָמַר מִשֶּׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן, חַיָּב לְעַשֵּׂר. מְעֻשָּׂרִין הֵן, נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. מִשֶּׁלִּי הֵן, חַיָּב לְעַשֵּׂר, מְעֻשָּׂרִין הֵן, נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שָׂדֶה אֶחָד בְּסוּרְיָא, חַיָּב לְעַשֵּׂר: עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר, קַח לִי אֲגֻדַּת יָרָק, קַח לִי גְלֻסְקָן אֶחָד, לוֹקֵחַ סְתָם וּפָטוּר. וְאִם אָמַר, שֶׁלִּי זֶה, וְזֶה שֶׁל חֲבֵרִי, וְנִתְעָרְבוּ, חַיָּב לְעַשֵּׂר, וַאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה: משנה דמאי פרק ו משנה יג