אֵין מַקְדִּישִׁין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים. וְלֹא גוֹאֲלִין לְאַחַר הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשָּׁנָה. אֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ. אֲבָל הַהֶקְדֵּשׁ מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים. הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ בִשְׁעַת הַיּוֹבֵל, נוֹתֵן בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף. הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵין נִמְדָּדִים עִמָּהּ. פָּחוֹת מִכָּאן, נִמְדָּדִים עִמָּהּ. הִקְדִּישָׁהּ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל, נוֹתֵן סֶלַע וּפֻנְדְיוֹן לְשָׁנָה. אִם אָמַר הֲרֵינִי נוֹתֵן דְּבַר שָׁנָה בְשָׁנָה, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא נוֹתֵן אֶת כֻּלּוֹ כְּאֶחָד:
אֶחָד הַבְּעָלִים, וְאֶחָד כָּל הָאָדָם. מַה בֵּין הַבְּעָלִים לְבֵין כָּל הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִים חֹמֶשׁ, וְכָל אָדָם אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ:
הִקְדִּישָׁהּ וּגְאָלָהּ, אֵינָהּ יוֹצְאָה מִיָּדוֹ בַּיּוֹבֵל. גְּאָלָהּ בְּנוֹ, יוֹצְאָה לְאָבִיו בַּיּוֹבֵל. גְּאָלָהּ אַחֵר אוֹ אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים וּגְאָלָהּ מִיָּדוֹ, אֵינָהּ יוֹצְאָה מִיָּדוֹ בַּיּוֹבֵל. גְּאָלָהּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדוֹ, לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְהִיא יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי, הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, אֶלָּא יוֹצְאָה לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים:
הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה, הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ וְנוֹתְנִים אֶת דָּמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נִכְנָסִין, אֲבָל לֹא נוֹתְנִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא נִכְנָסִין וְלֹא נוֹתְנִין, אֶלָּא נִקְרֵאת שְׂדֵה רְטוּשִׁים, עַד הַיּוֹבֵל הַשֵּׁנִי. הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל הַשֵּׁנִי וְלֹא נִגְאֲלָה, נִקְרֵאת רְטוּשֵׁי רְטוּשִׁין עַד הַיּוֹבֵל הַשְּׁלִישִׁי. לְעוֹלָם אֵין הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ, עַד שֶׁיִּגְאָלֶנָּה אַחֵר:
הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו, מֵת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ, הֲרֵי הִיא כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה. הִקְדִּישָׁהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו, הֲרֵי הִיא כִּשְׂדֵה מִקְנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז), וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחֻזָּה, יוֹצֵאת זוֹ, שֶׁהִיא רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחֻזָּה. שְׂדֵה מִקְנָה אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מַקְדִּישִׁים לְעוֹלָם, וְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם, בֵּין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל, בֵּין לְאַחַר הַיּוֹבֵל:
נַס־נָ֥א אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֑ה וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ מִן־הַזֵּרֹעִ֛ים וְנֹאכְלָ֖ה וּמַ֥יִם וְנִשְׁתֶּֽה׃וְיֵרָא֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ מַרְאֵ֔ינוּ וּמַרְאֵה֙ הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֣ג הַמֶּ֑לֶךְ וְכַאֲשֶׁ֣ר תִּרְאֵ֔ה עֲשֵׂ֖ה עִם־עֲבָדֶֽיךָ׃וַיִּשְׁמַ֥ע לָהֶ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְנַסֵּ֖ם יָמִ֥ים עֲשָׂרָֽה׃מקרא דניאל פרק א פסוק טו
לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן. וְאֵין תַּשְׁמִישָׁן אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כָּל־הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁנֶּחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מְחַלְּלִין יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה ׀ דוֹרְכִים גִּיתּוֹת בַּשַּׁבָּ֡ת וְעוֹמְסִים עַל־הַֽחֲמֹרִים וגו׳. וְאָֽסְרוּ לָהֶן הַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁנִּגְדְּרוּ. הָיוּ מַתִּירִין לָהֶן וְהוֹלְכִין עַד שֶׁהִתִּירוּ לָהֶן אֶת הַכֹּל. חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁלְמַחֲרֵישָׁה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַף הַצִּיפְּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף הַהוֹגִין. מְדוּכָה. אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה מְדוּכָה קְטַנָּה נִיתֶּנֶת עַל גַּבֵּי הַשּׁוּלְחָן הֲרֵי הִיא כִקְעָרָה וּמְטַלְטְלִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ.תַּמָּן תַּנִּינָן. קְלַוֹסְטְרָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זוֹ וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵירוֹ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. הֲרֵי הִיא כְּכָל־הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עִירִיבָה הִיא מַתְנִיתָא. אִם בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עִירִיבָה הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי הִיא כְּכָל־הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ. (אִי קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ) הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי הִיא כְּכָל־הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: כִּשְׁלֹֹשָׁה כֵלִים הַמִּיטַּלְטְלִין בֶּחָצֵר. וְאֵילּוּ הֵן. סַכִּין קְטַנָּה וּמִקְצוֹעַ שֶׁלְדְּבֵילָה וְזוֹמֵילִסְטִרָא.חֲצוֹצֶרֶת. תּוֹקֵעַ הַשְּׁלִישִׁית בְּרֹאשׁ הַגַּג וּמַנִּיחָהּ בִּמְקוֹמָהּ. וְלֹא כֶלִי הוּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּתלמוד ירושלמי שבת פרק יז הלכה א