משנה: נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר הָיוּ מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִין בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אֶת שְׁלוֹם הָעֵדִים וְאֶת שְׁלוֹם הַדַּיָּנִין כְּלוֹמַר דְּעוּ שֶׁאֵין בְּלִבֵּינוּ עֲלֵיכֶם שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין אֲבָל אוֹנְנִין שֶׁאֵין אֲנִינָה אֶלָּא בַלֵּב׃ הלכה: נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר כול׳. תַּנֵּי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בְּמַהֲמוֹרוֹת. נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר הָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָן וְקוֹבְרִין אוֹתָן בַּאֲרָזִים. אוֹתוֹ הַיּוֹם מִתְאַבֵּל וּלְמָחָר הָיָה שָׂמֵחַ. לוֹמַר שֶׁיַּנִּיחוּהוּ אֲבוֹתָיו מִן הַדִּין. וְלֹא עוֹד אֶלָּא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתָן בִּפְנֵי עַצְמָן. הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין וְהַנֶּהֱרָגִין בַּנֶּחֱנָקִין. הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר אַל־תֶּאֱסוֹף עִם־חַטָּאִ֣ים נַפְשִׁ֑י. הַנִּסְקָלִין וְהַנִּשְׂרָפִין. וְעִם־אַנְשֵׁי֭ דָמִ֣ים חַיָּֽי. הַנֶּהֱרָגִין וְהַנֶּחֱנָקִין. רִבִּי אַבָּהוּ מָֽטְתֵיהּ אוֹנֵס. אֲזַל לֵיהּ חַד מִינוֹק. עָלוּן רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי מִי חֲמִי לֵיהּ אַפִּין. מֵאֵימָתֵיהּ עָלִיה לָא אָֽמְרוּ לֵיהּ מִילָּה דְאוֹרַייָא. אֲמַר לוֹן. מַשְׁגְּחִין רַבָּנִן מֵימַר מִילָּה דְאוֹרַייָא. אָֽמְרוּ לֵיהּ. אַשְׁגַּח מָרָן. אֲמַר לוֹן. מָה אִם רְשׁוּת שֶׁלְּמַטָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָזָב וְשֶׁקֶר וּגְנֵיבוּת דַּעַת וּמַשּׂוֹא פָנִים וּמִקַּח שׁוֹחַד וְהַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ נֶאֱמַר בָּהּ הַקְּרוֹבִין בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין שְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וְהָעֵדִים לוֹמַר שֶׁאֵין בְּלִיבֵּינוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם. שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. רְשׁוּת שֶׁלְּמַעֲלָן שֶׁאֵין בָּהּ לֹא כָזָב וְלֹא שֶׁקֶר וְלֹא גְנֵיבוּת דַּעַת וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד וְהוּא חַי וְקַייָם לְעוֹלָם ולְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁחַייָבִים אָנוּ לְקַבֵּל עָלְינוּ מִידַּת הַדִּין. וְאוֹמֵר וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַֽחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּע֭ לַֽאֲבֹתֶֽיךָ׃
משנה: כָּל־שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לוֹבַל הַרְבֵּה שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁינָה׃תלמוד ירושלמי יומא פרק א הלכה ד
בַּיהֹוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּי־בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶֽם׃ {ס} תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃מקרא הושע פרק ה פסוק י