משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבְרוֹ עַל הַמִּשְׁכּוֹן וְאָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אָמַר לוֹ סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה פָּטוּר. סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁלשָׁה דִינָרִים הָיָה שָׁזֶה חַייָב. סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה פָּטוּר. סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְחֲמִשָּׁה דִינָר הָיָה שָׁוֶה חַייָב. וּמִי נִשְׁבָּע מִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ שֶׁמָּא ייִשָּׁבַע זֶה וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן׃ הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמָן הַמַּלְוֶה לוֹמַר. עַד כְּדֵי הַמַּשְׁכּוֹן הִלְוִיתִיךָ. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. אַף הַלֹּוֶה נֶאֱמָן. דְּתַנִּינָן. סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה. וְהַלָּה אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה. פָּטוּר. חַד בַּר נַשׁ קָם עִם חַבְרֵיהּ בַּשּׁוּקָא. אֲמַר לֵיהּ. תְּרֵין דֵּינָרִין לְי בְיָדָךְ וּמַשְׁכּוֹנָךְ שֲׁוִי תְּרֵין דֵּינָרִין. אֲמַר לֵיהּ. חַד דֵּינָר נָא בְעֵי לְמִיתַּן לָךְ וּמַשְׁכּוֹנִי טַב תְּרֵין דֵּינָרִין. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי דַייָנֵי נַהַרדֵּעָא. אָֽמְרֵי. כֵּיוָן דְּכָל־עַמָּא מוֹדוּ דְמַשְׁכּוֹנָא טַב תְּרֵין דֵּינָרִין אוֹחְרָנָא יֵיתֵי עֲלוֹי שַׂהֲדֵי. וְלֹא שְׁמַע דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמָן הַמַּלְוֶה עַד כְּדֵי הַמַּשְׁכּוֹנוֹ. חַד בַּר נַשׁ קָם עִם חַבְרֵיהּ בַּשּׁוּקָא וָאַרִים סְבִינְתֵיהּ. אֲמַר. לֵית הָדֵין סַדִּינָא נְפִיק מִן יָדִי עַד דְּתִתֵּן לִי מַה דְאִית לִי בְיָדָךְ. אֲתַא לְקַמֵּי שְׁמוּאֵל. אֲמַר לֵיהּ. הַב לֵיהּ סְבִינְתֵיהּ וִזִיל דּוֹן עִמֵּיהּ. מַה. שְׁמוּאֵל כְּדַייָנֵי נַהַרְדֵּעָא. אָֽמְרוּ. תַּמָּן הוּחְזָק הַמַּשְׁכּוֹן בְיָדוֹ. הָכָא לֹא הוּחְזָק הַמַּשְׁכּוֹן בְיָדוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. שֶׁאֵין הַשְּׁבוּעָה זָזָה מִבֵּינֵיהוֹן. אִם יִשְׁבַּע הַמַּלְוֶה הֲרֵי זֶה נִשְׁבַּע וְנוֹטֵל. וְאִם נִשְׁבַּע הָלוֶֹה. מוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן׃ מִי הוּא הַנִּשְׁבָּע. מִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. רַב וְרִֵישׁ לָקִישׁ אָֽמְרֵי עַל רֵישָׁא. סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה. וְהַלָּה אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה. פָּטוּר. סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו כול׳. וְהַלָּה אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. אַנְתְּ לֵית יְדַע אָהֵן יְדַע. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דיומא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. לֵית אַתְּ יְדַע אָהֵן יְדַע. וָכָא אַתֲּ מַר הָכֵין. תַּמָּן יֵשׁ חִילּוּלּ שְׁבוּעָה. הָכָא לֵית חִילּוּלּ שְׁבוּעָה. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה מאי נפקא מינה והא תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאהועוד ליגמר עונו עונו מעון דשמיעת הקול דכתיב (ויקרא ה, א) אם לא יגיד ונשא עונואלא כי גמרי גזירה שוה למותר נדבה הוא דגמריתלמוד בבלי מנחות דף ד עמוד א הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. אִילּוּ נִיתְּנָה הַתּוֹרָה חֲתוּכָה לֹא הָֽיְתָה לָרֶגֶל עֲמִידָה. מַה טַעֲמָא. וַיְדַבֵּ֥ר יְי אֶל־מֹשֶׁ֥ה. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. הוֹדִיעֵנִי הֵיאָךְ הִיא הַהֲלָכָה. אָמַר לוֹ. אַֽחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטּוֹת׃ רָבוּ הַמְזכִּין וָכוּ. רָבוּ הַמְחַייְבִין חִייְבוּ. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת מ״ט פָּנִים טָמֵא וּמ״ט פָּנִים טָהוֹר. מִנְייָן ודגלו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אִֽמֲר֣וֹת יְי אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּֽעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְזוּקָּק שִׁבְעָתָֽיִם׃ וְאוֹמֵר מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ב קודםהבא