משנה: שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו לָעֲרֵלִים וְלַטְּמֵאִים חַייָב. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו לַמּוּלִים וְלָעֲרֵלִים לַטְּהוֹרִים וְלַטְּמֵאִים פָּטוּר. שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא בַעַל מוּם חַייָב. שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה בַסֵּתֶר פָּטור. שְׁחָטוֹ וְנוֹדַע שֶׁמָּֽשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יָדָן אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁנִּיטְמְאוּ פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט בִּרְשׁוּת׃ הלכה: אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. אַתְיָא דְרִבִּי לָֽעְזָר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כְּמַה דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. יֵשׁ בַּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה. כֵּן רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. יֵשׁ בַּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה. אִין תֵּימַר. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁהוּא בַעַל מוּם. וּבַעַל מוּם אֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְחַלֵּף .הֲרֵי עֶגֶל הֲרֵי אֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְחַלֵּף וְאָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר אֲפִילוּ עֵגֲל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִין יִסְבּוֹר רִבִּי לָֽעְזָר כְּרִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא הִיא. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּעַל מוּם אֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְחַלֵּף. עֵגֶל דַּרְכּוֹ לְהִתְחַלֵּף. שֶׁכֵּן נִצְרָכָה (לְהִלֵּל) [לְחָלָל]. הָא בָגָלוּי חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. הַמּוֹשֵׁךְ יָדוֹ מִפִּסְחוֹ גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים. רִבִּי יוֹנְה אָמַר. שְׁלָמִים כְּשֵׁירִים. רִבִּי יּוֹסֵה אָמַר. שְׁלָמִים פְּסוּלִים. וְהָא תַנִּינָן. פָּטוּר. סָֽבְרִין מִימַר. פָּטוּר וְ]כָשֵׁר. פָּֽתְרִין לֵיהּ. פָּטוּר פָּסוּל. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין לָךְ פֶּסַח גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים אֶלָּא שֶׁאָבַד וְנִמְצָא מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים. וְהָא תַנִּינָן. פָּטוּר. סָֽבְרִין מִימַר. פָּטוּר כָּשֵׁר. פָּֽתְרִין לֵיהּ. פָּטוּר פָּסוּל. שְׁמוּאֵל אָמַר. כָּל־שֶׁאָֽמְרוּ בַּחַטָּאת מֵתָה כְּיוֹצֵא בוֹ בַפֶּסַח גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים. וְהָא תַנִּינָן. פָּטוּר. סָֽבְרִין מִימַר. פָּטוּר פָּסוּל. פָּֽתְרִין לֵיהּ. פָּטוּר כָּשֵׁר. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵה מַתִּיר. רִבִּי זְעוּרָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הַן אַשְׁכַּחְנָן פָּטוּר וְכָשֵׁר. אָמַר לֵיהּ. תַּנִּינָן הָכָא. פָּטוּר. וְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּשֵׁר. וְעַל כּוּלָּם הָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֵׁלְרִבִּי יוֹחָהָן בֵּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. נִיחָא שֶׁמֵּתוּ וְשֶׁנִּיטְמְאוּ. שָׁמָּֽשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יָדָם. מָא אֲנָן קַייָמִין. אִם בַּחַייִם. פְּסוּל מַכְשִׁיר. פָּסוּל הוּא. אִם לְאַחַר שְׁחִיטָה. יֵשׁ מְשִׁיכָה לְאַחַר שְׁחִיטָה. מֵכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לִמְשׁוֹךְ. פְּסוּל מַכְשִׁיר הוּא. וְטָעוּן צוּרָה.
שתי נשים שנשבו זאת אומרת אני טמאה וחברתי טהורה נאמנת אני טהורה וחברתי טמאה אינה נאמנת אני וחברתי טמאות נאמנת על עצמה ואינה נאמנת על חברתה אני וחברתי טהורות נאמנת על חברתה ואינה נאמנת על עצמה.וכן שני אנשים שנשבו זה אומר חברי כהן וזה אומר חברי כהן נותנין להן אבל לחזקה אין נאמנין עד שיהו שלשה כדי שיהיו שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה [ר' יהודה אומר אף אין נותנין להן עד שיהיו שלשה כדי שיהיו שנים מעידין לזה ושנים מעידין לזה] מעלין לכהונה לויה וישראלים ע"פ עד אחד אבל אין [מורידין] אלא ע"פ שנים [ר' יהודה אומר כשם שאין מורידין אלא ע"פ שנים כך אין מעלין אלא ע"פ שנים].אמר רבי אליעזר אימתי בזמן שיש עוררין אבל בזמן שאין עוררין מעלין לכהונה ע"פ אחד איזהו ערער אמרו האיך קפץ פלוני לכהונה שלא נשא כפיו מימיו שלא נטל כפיו מימיו אין זה ערער שהוא בן גרושה או בן חלוצה [עובד כוכבים] נתין וממזר ה"ז ערער [רבה] העלה לכהונה ע"פ ע"א ר' יוסי העלה לכהונה ע"פ עד א'.תוספתא כתובות פרק ב תוס ט
דכתביה רחמנא לבסוף גבי עשירית האיפה למימרא דכל דמחייב בעשירית האיפה מחייב בכולן דאי ס"ד מתחייב באחת אע"פ שאין מתחייב בכולן נכתביה להאי מאחת מאלה בדלות א"נ בעשירות:מתני׳ כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת היחיד מביא כשבה ושעירה והנשיא שעיר ומשיח וב"ד מביאין פר ובעבודת כוכבים היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה וב"ד פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאתאשם תלוי היחיד והנשיא חייבין ומשיח וב"ד פטורין אשם ודאי היחיד והנשיא והמשיח חייבין וב"ד פטוריןתלמוד בבלי הוריות דף ט עמוד א