משנה: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ עַד כַּמָּה תַּעֲבוֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא בְּאֶמְצַע בֵּית כּוֹר. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַבְעִיר אֶת הַבְּעֵירָה הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵיקָה. הלכה: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כול׳.תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה שֶׁעָֽבְרָה דְלֵיקָה אֶת הַיַּרְדֵּן. שֶׁהָֽיְתָה קָשָׁה. עַד כַּמָּה תַעֲבֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ הָרַבִּים. בִּשְׁעַת הָרוּחַ שְׁלֹשִׁים אַמָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שְׁלֹשִׁים אַמָּה. בִּשְׁעַת הָרוּחַ חֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים אַמָּה. בִּשְׁעַת הָרוּחַ מֵאָה אַמָּה. מַעֲשֶׂה בָּעֲרָב שֶׁקָּפַץ הָאוֹר יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת אָמָּה. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁקָּפַץ. אֲבָל אִם הָיוּ עֵצִים מְצוּיִין לְפָנָיו אוֹ שֶׁהָיָה מְסַפְסֵף וְהוֹלֵךְ אֲפִילוּ עַד מִיל חַייָב. עָֽבְרָה נָהָר אוֹ שְׁלוּלִית רְחָבִין שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת פָּטוּר.
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. אָמַר קוֹנָם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְנָפַל לְתַבְשִׁיל, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אָסוּר. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בְּיַיִן. מִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן. אָמַר קוֹנָם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן:
הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִסִּתְוָנִיּוֹת, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו וְנוֹדֵר הֵימֶנּוּ, אָסוּר אַף בַּיּוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין:
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִן הַחֹמֶץ, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. מִן הַכְּרֵשִׁין, מֻתָּר בְּקַפְלוֹטוֹת. מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוָאי:
משנה נדרים פרק ו משנה י
מַאי ״אִם רָאֹה תִרְאֶה״ — דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.״בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ״. ״אַל תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ״. ״וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ״.אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שָׁלֹשׁ אֲמָתוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? — אָמְרָה חַנָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁלֹשָׁה בִּדְקֵי מִיתָה בָּרָאתָ בָּאִשָּׁה, וְאָמְרִי לַהּ: שְׁלֹשָׁה דִּבְקֵי מִיתָה. וְאֵלּוּ הֵן: נִדָּה, וְחַלָּה וְהַדְלָקַת הַנֵּר. כְּלוּם עָבַרְתִּי עַל אַחַת מֵהֶן?! —תלמוד בבלי ברכות דף לא עמוד ב