משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִים אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִים וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּמִבַּתִּגְלַחַת שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ וְהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה. וְחוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִן הַתִּגְלַחַת שֶׁהַטּוּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַייָבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן וְהַתִּגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאֵין חַייָבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן. הלכה: הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל־יְמֵי הַזִּירוֹ לַײ֨ עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. תִּגְלַחַת. דִּכְתִיב כָּל־יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב כָּל־יְמֵי נִזְרוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו׳. חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל־יְמֵי הַזִּירוֹ לַײ֨. וְהַתִּגְלַחַת. דִּכְתִיב וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּמִבַּתִּגְלַחַת. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת (שֶׁלְּמַיִם אוֹ) שֶׁלְּיַיִן. אֲבָל אִם אָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁאֶשְׁתֶּה וְנָזִיר. אֶשְׁתֶּה אָתָא לְמֵימַר לֹא יִשְׁתֶּה. הוּתָּר בְּתִגְלַחַת מִצְוָה. לֹא סוֹף דָּבָר לִיתֵּן סֵימָן לְנִגְעוֹ. אֶלָּא לִיתֵּן סֵימָן לְנַתְקוֹ וְלֵידַע אִם פָּשָׂה אִם לֹא פָשָׂה. וּבְמֵת מִצְוָה. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה. חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִן הַתִּגְלַחַת. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ. וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. חוֹמֶר בַּתִּגְלַחַת שֶׁעָשָׂה בָהּ הַמְגַלֵּחַ כְּמִתְגַּלֵּחַ. וְהַטָּמֵא לֹא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כְּמִיטָּמֵא.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּסְקִינַן לֵיהּ? וְהָא אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא קָרָא: צַעַר גָּדוֹל הָיָה לִי אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל, וְלֹא הִתִּיר לִי לִפְסוֹק אֶלָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, הוֹאִיל וּלְהִתְלַמֵּד עֲשׂוּיִין.הָתָם טַעְמָא מַאי — מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר, הָכָא נָמֵי לָא אֶפְשָׁר.וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר דּוֹלֵג? גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין וּמִשּׁוּם הַיּוֹצְאִין.תלמוד בבלי מגילה דף כב עמוד א
וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃מקרא דברים פרק י פסוק יט