משנה: וּמֶה הָיָה עוֹשֶׂה. חָלַק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית חֶצְיוֹ קָשַׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ קָשַׁר בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו וְדוֹחֲפוֹ לַאֲחוֹרָיו מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד לֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁהוּא נַעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. בָּא וְיָשַׁב לוֹ תַּחַת הַסּוּכָּה הָאַחֲרוֹנָה עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. מֵאֵימָתַי מְטַמֵּא בְגָדִים מִשֶּׁיֵּצֵא חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשְּׁעַת דְּחִייָתוֹ לַצִוּק׃ הלכה: [בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַחֲלוֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיָה מַלְבִּין וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מַאֲדִים. וְהָיוּ מִתָבַּייְשִׁין אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. חָֽזְרוּ וְקָֽשְׁרוּ אוֹתוֹ בְפִתָחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה מַאֲדִים. חָֽזְרוּ וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ בַסֶּלַע. כְּתִיב לְכוּ־נָ֛א וְנִוָּֽכְחָה֭ וגו׳. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר. אִם־יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ שֶׁבֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. יֶתֶר מִיכָּאן כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אִם־יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙. כִּשְׁנֵי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. וְאִם יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָע֭ כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ אָמַר רִבִּי יוּדָא בַּר פָּזִי. אִם־יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִי כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. בָרִאשׁוֹן. אִם יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָע֖ כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ בַּשֵּׁינִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרֵי. בִּזְמַן שֶׁעֲווֹנוֹתָין שֶׁל אַדַם כְּפִי שָׁנָיו. כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃]
פר משיח ופר העדה פר משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו הואיל ופר משיח מכפר והעדה מתכפרת מוטב שיקדים המכפר למתכפר שנא' (ויקרא ט״ז:ו׳) וכפר בעדו ובעד ביתו וגו'. פר הבא על כל המצות קודם לפר ושעיר של עבודת כוכבים ופר ושעיר של עבודת כוכבים קודם לשעיר של נשיא ושעיר של נשיא קודם לשעיר של יחיד ושעיר של יחיד קודם לכבשה של יחיד שתי הלחם קודמות לכבשים העומר קודם לכבש הקרב עמו זה הכלל הבא בגין היום קודם לבא בגין הלחם.הוא ואביו ורבו עומדין בשבי הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו ואמו קודמת לכל אדם איזהו רבו רבו שלמדו תורה לא שלמדו אומנות ואיזה זה שפתח לו תחלה ר' מאיר אומר רבו שלמדו חכמה לא רבו שלמדו תורה ר' יהודה אומר כל שרוב תלמודו ממנו ר' יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו.האיש קודם לאשה להחיותו להשיב אבדה ואשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי בזמן ששניהן עומדין בקלקלה האיש קודם מעשה שהלך ר' יהושע לרומי אמרו לו יש כאן תינוק אחד ירושלמי יפה עינים וטוב רואי עומד לקלון הלך ר' יהושע לבדקו כיון שהגיע לפתח קרא את המקרא הזה (ישעיהו מ״ב:כ״ד) מי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים נענה אותו תינוק ואמר (שם) הלא ה' זו חטאנו לו וגו' באותה שעה א"ר יהושע מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ שאיני זז מכאן עד שאני פודה אותו בממון הרבה פדאו בממון הרבה ושגרו לארץ ישראל ועליו נאמר (איכה ד׳:ב׳) בני ציון היקרים המסולאים בפז וגו'.תוספתא הוריות פרק ב תוס ז
וַיְהִ֗י בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֧ים וְשָׁלֹ֛שׁ שָׁנָ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹאָ֑שׁ לֹא־חִזְּק֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃וַיִּקְרָא֩ הַמֶּ֨לֶךְ יְהוֹאָ֜שׁ לִיהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם מַדּ֛וּעַ אֵינְכֶ֥ם מְחַזְּקִ֖ים אֶת־בֶּ֣דֶק הַבָּ֑יִת וְעַתָּ֗ה אַל־תִּקְחֽוּ־כֶ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת מַכָּרֵיכֶ֔ם כִּֽי־לְבֶ֥דֶק הַבַּ֖יִת תִּתְּנֻֽהוּ׃וַיֵּאֹ֖תוּ הַכֹּהֲנִ֑ים לְבִלְתִּ֤י קְחַת־כֶּ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת הָעָ֔ם וּלְבִלְתִּ֥י חַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃מקרא מלכים ב פרק יב פסוק י