משנה: מֵאֵימָתַי מוּתָּר אָדָם לִיקַח יֶרֶק בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִשֶּׁיֶּעָשֶׂה כְיוֹצֵא בָהּ. עָשָׂה הַבָּכִיר הִתִּיר הָאָפֶל. רִבִּי הִתִּיר לִיקַח יֶרֶק מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיַּד. אֵין מוֹצִיאִין שֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וּפֵירוֹת שְׁבִיעִית מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ שֶׁמּוֹצִיאִין לְסוּרִיָּה וְאֵין מוֹצִיאִין לְחוּצָה לָאָרֶץ. אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ שֶׁמּוֹצִיאִין מִסּוּרִיָּה וְאֵין מְבִיאִין מֵחוּצָה לָאָרֶץ. הלכה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַיֶּרֶק אָסוּר בִּסְפָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא הַיֶּרֶק מוּתָּר בִּסְפָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אָסוּר לְהָבִיא יֶרֶק מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר לְהָבִיא יֶרֶק מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אָסוּר לִיקַח יֶרֶק בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיַּד. רִבִּי הִתִּיר לִיקַח יֶרֶק בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיַּד בַּר מִן קֶפַלּוֹטָא. מַה עָֽבְדוּן לֵיהּ צִיפּוֹרָיֵי אַלְבְּשׁוּנֵיהּ סַקָּא וְקִיטְמָא. וְאַייְתוּנֵיהּ קוֹמֵי רִבִּי. אָֽמְרִין לֵיהּ מַה חָטָא דֵין מִן כָּל־יַרְקָא וְשָׁרָא לֵיהּ הוֹן. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. רִבִּי וְרִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה נַחְתוֹן לְעַכּוֹ. וְאִיתְקַבְּלוּן גַּבֵּי רִבִּי מָנָא. אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲשֵׂה לָנוּ לֹפַּס אֶחָד שֶׁל יֶרֶק עֲבַד לֵיהּ קוּפָּד. לְמָחָר אָמַר לֵיהּ עֲשֵׂה לָנוּ לֹפַּס אֶחָד שֶׁל יֶרֶק עֲבַד לֵיהּ תַּרְנְגוֹלְתָא. אָמַר רִבִּי נִיכָּר הוּא זֶה שֶׁהוּא מִפֶּתַח שֶׁל סָמָאֵל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אֲפִילוּ מִפֶּתַח שֶׁל סָמָאֵל אֵינוֹ. וְלָמָּה עֲבַד כֵּן דּוּ תַלְמִיד מִן תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר הַיֶּרֶק אָסוּר בִּסְפָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּד אֲתָא לְגַבֵּהּ תַּנֵּי לֵהּ עוּבְדָא. אָמַר לֵיהּ צָרִיךְ הֲוֵיתָה עֲבִיד כְּװָתִין. תַּמָּן תַּנִּינָן מִן הַיֶּרֶק מוּתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא שֵׁם לְװָי. וְתַנֵּי עֲלָהּ הַנּוֹדֵר מִן הַיֶּרֶק בַּשְּׁבִיעִית אָסוּר אַף בְּיַרְקוֹת שָּׂדֶה. תַּנֵּי רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר טַעְמָא. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יֶרֶק מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ אֲבָל מִשֶׁהִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יֶרֶק מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ. הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר עוּלְשִׁין חֲשׁוּבוֹת הֵן לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין בַּשְּׁבִיעִית. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי. אֲבָל מִשֶׁהִתִּיר הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. הֲווֹן בְּעָייָן מֵימַר לָא פְלִיגִין. אַשְׁכַּח תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה אָמַר עַד גְּזִיב. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד אֲמָנָה. תַּנֵּי פֵּירוֹת הָאָרֶץ שֶׁיָּֽצְאוּ חוּץ לָאָרֶץ מִתְבַּעֲרִין בִּמְקוֹמָן דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מֵבִיאָן לָאָרֶץ וּמְבַעֲרָן דִּכְתִיב בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל־תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכוֹל. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. הוֹרֵי רִבִּי אִמִּי כְהֵן תַּנְיָא קַמַּיָּא לְקוּלָּא. אָמַר רִבִּי הִילָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲבִירֵם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. תַּמָּן תַּנִּינָן אֲרִיסְטוֹן הֵבִיא בִּיכּוּרִים מֵאִסְפַּמֵּיָא וְקִיבְּלוּ מִמֶּנּוּ. וְיָבִיא תְרוּמָה. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בִּיכּוּרִים בַּאֲחֵרַיּוּת בַּעֲלִים. תְּרוּמָה אֵינָה בַּאֲחֵרַיּוּת בַּעֲלִים. אִם אָמַר אַתְּ כֵּן אַף הֵן מְרַדְּפִין אַחֲרֵיהֶם לְשָׁם.
משנה: מִי שֶׁהָיוּ פֵירוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת וְעֵירְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ חָעִיר לָבוֹא אֶצְלוֹ לֹא יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּירוֹתָיו. וְאִם עֵירֵב הוּא הֲרֵי פֵרוֹתָיו כָּמוֹהוּ׃תלמוד ירושלמי ביצה פרק ה הלכה ז
הורו ב"ד שהוא מוצאי שבת ואח"כ זרחה חמה אין זה הורייה אלא טעות. הורו ב"ד לעקור את כל הגוף אמרו אין דם בתורה אין חלב בתורה אין פגול בתורה הרי אלו פטורין הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין כיצד אמרו יש דם אבל אין חייבין אלא על דם הקרב לשלמים. יש חלב בתורה אבל אין חייבין אלא על חלב הקרב לשלמים. יש פיגול בתורה אבל אין חייבין אלא על פיגול שבשלמים הרי אלו חייבין שנאמר דבר נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר מה דבר האמור להלן מקצתו ולא כולו אף דבר האמור כאן מקצתו ולא כולו אתה אומר דבר מקצתו ולא כולו או אינו אלא כולו ת"ל (דברים יז) בין דם לדם ולא כל דם בין דין לדין ולא כל דין בין נגע לנגע ולא כל נגע הא אין צורך לומר בלשון הראשון אלא בלשון האחרון נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר מה דבר האמור להלן מקצתו ולא כולו אף דבר האמור כאן מקצתו ולא כולו רשב"א אומר משום ר"מ חטאו ששה והן רובן או שבעה אע"פ שאינו רובן הרי חייבין.הורו ב"ד של אחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהן אותו השבט חייב ושאר השבטים פטורין ר"י ב"ר יהודה אומר הוראת ב"ד עם כל שבט ושבט כהוראת ב"ד לצבור שאין ב"ד ומשיח חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה והעלם דבר בב"ד ושגגת המעשה בקהל. עשו על הוריית עצמן פטורין על הוריית כהן משיח חייבין אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכהן משיח ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. משיח בעבודת כוכבים חייב על שגגת המעשה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים הרי הוא כשאר כל מצות העלם דבר עם שגגת המעשה מביא אשם תלוי.אין חייבין על עשה ועל ל"ת שבמקדש ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל ל"ת שבמקדש ומביא אשם תלוי על עשה ועל ל"ת שבנדה אמר ר' שמעון מפני מה חייבין על מצות עשה שבנדה מפני שיש בה ל"ת ועוד ר' יהודה היה אומר בהן כלל כשהיחיד באשם תלוי נשיא כיוצא בו ומשיח וב"ד פטורין וכשהוא באשם ודאי נשיא ומשיח כיוצא בו וב"ד פטורין.תוספתא הוריות פרק א תוס ח