משנה: פָּֽסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים סִלְעָה כֶּסֶף נַעֲשֵׂית שִׁשָּׁה דֵינָר וְהֶחָתָן מְקַבֵל עָלָיו עֲשָׂרָה דֵינָרִים לַקּוּפָּה לְכָל מְנָה וּמְנָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְדִינָה. הלכה: פָּֽסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים כול׳. פָּֽסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים שׁוּם עָשָׂה אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא עָשָׂה אוֹתוֹ אֶלֶף. אִם עָשָׂת קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל וְאִם לָאו מִגְרַע חֲמִשָּׁה דֵינָרִים לְכָל סֶלַע וְאֵינוֹ גוֹרֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. פָּֽסְקָה לְהַכְנִיס לֹו חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים כְּסָפִים עוֹשֶׂה אוֹתָן שְׁבַע מֵאוֹת וּמֶחֱצָה. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא עָשָׂה אֶלֶף. אִם עָשָׂת קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. וְאִם לָאו מִגְרַע שִׁשָּׁה דֵינָר לְכָל סֶלַע וְאֵינוֹ גוֹרֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. פָּֽסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ אֶלֶף זוּז צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן ט̇וֹ מְנָה. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כָתַב לָהּ שָׂדֶה שָׁוָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר מְנָה תַּחַת אֶלֶף זוּז. אִם עָֽשְׂתָה קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. וְאִם לָאו אֵין פּוֹחְתִין לִבְתוּלָה מִמָּתַיִם וְלָאַלְמָנָה מִמְּנָה. הָכָא אַתָּ מַר. מִיגְרַע. וְהָכָא אַתָּ מַר. אֵינוֹ מִיגְרַע. כָּאן בְּנָֽטְלָה מִקְצַת כָּאן בְּשֶׁלֹּא נָֽטְלָה מִקְצַת. הָכָא אַתָּ מַר. נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. וְהָכָא אַתָּ מַר. אֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. תַּמָּן. הוֹסִיף וְלֹא פִיחֵת. בְּרַם הָכָא. פִּיחֵת וְלֹא הוֹסִיף. תַּנְיָא. בֵּין בַּשּׁוּם בֵּין בַּכְּסָפִים. בְּשׁוּם מָה לְפִי מַה שֶׁהוּא פוֹחֵת לְפִי מַה שֶׁהוּא מוֹסִיף לְפִי מַה שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת. כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְקוּפַּת בְּשָׂמִים הַכֹּל מְנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עָשׂוּ הֲנָייַת בְּשָׂמִים כַּהֲנָייַת כְּסָפִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. עָשׂוּ הֲנָייַת פִּרְיָה וְרִבְיָה כַּהֲנָייַת כְּסָפִים. כְּהָדָא. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי יוֹסֵי סַלְקוֹן לְקַדִּשִׁין אַשְׁכְּחִינוֹן עֲרִירִין. אָֽמְרוּן לוֹן. אַתְנִיתוּן בֵּינֵיכוֹן. אִם הִתְנֵיתֶם בֵּינֵיכֶם הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְדִינָה.
מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין ולטמא למתים ואם גלח ושתה סופג את [ארבעים מזה ושותה] הטמאין לא עלו לו ואין יום ז' עולה לו מן המנין כל אלו [שיאמרו] אין מתחיל לימנות עד שיטהר אין יום ז' עולה לו כל אלו שאמרו מתחיל [מונה] מיד יום ז' עולה לו מן המנין.מנה נזירותו ולא הביא קרבנותיו אסור לגלח ולשתות יין ולטמא למתים הביא קרבנותיו ולא גלח אסור לשתות יין ולטמא למתים אם גלח ושתה יין ונטמא למתים ה"ז סופג את הארבעים ר"ש אומר כיון שנזרק עליו א' מן הדמים הותר לנזיר לשתות יין ולטמא למתים.מי שנזר שתי נזירות מנה ראשונה ולא הביא קרבנותיו ואח"כ נשאל על הראשונה לחכם והתיר לו יצתה נזירות שניה בראשונה מנה שתיהן והביא קרבנות שתיהן כאחת לא עלתה בידו אלא אחת הפריש של זו בפני עצמו ושל זו בפני עצמו והלך והקריב של זו בזו [ושל] זו בזו לא יצא.תוספתא נזיר פרק ב תוס יב
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, בְּחִטִּים, בִּשְׂעוֹרִים, בְּכֻסְּמִין וּבְשִׁיפוֹן וּבְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל. וְיוֹצְאִין בִּדְמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַכֹּהֲנִים בְּחַלָּה וּבִתְרוּמָה. אֲבָל לֹא בְטֶבֶל, וְלֹא בְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וְלֹא בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ, אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן. עֲשָׂאָן לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, יוֹצְאִין בָּהֶן:
וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, בַּחֲזֶרֶת וּבְעֻלָשִׁין וּבְתַמְכָא וּבְחַרְחֲבִינָה וּבְמָרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבֻשָּׁלִין. וּמִצְטָרְפִין לְכַזָּיִת. וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן, וּבִדְמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ:
אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין. הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָהּ לַמֶּרְחָץ, אֲבָל שָׁפָה הִיא בִּבְשָׂרָהּ יָבֵשׁ. לֹא יִלְעֹס אָדָם חִטִּין וְיַנִּיחַ עַל מַכָּתוֹ בְּפֶסַח, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחֲמִיצוֹת:
משנה פסחים פרק ב משנה ח