משנה: הָבֵא לִי גִיטִּי אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי אֲסוּרָה לוֹכַל בַּתְּרוּמָה מִיַּד. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם. רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר מִיַּד. הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי כול׳. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר. אֲנִי אוֹמֵר. אַחַר הַדֶּלֶת מְצָאוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעְשְׂרוֹת. קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן מִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר. אֵינוֹ נֶאֱמָן. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֲפִילוּ לֹא אָמַר לוֹ. מִפְּלוֹנִי. אֵינוֹ נֶאֱמָן עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ. קַח וַאֲנִי נוֹתֵן מָעוֹת. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי אוֹמֵר. אֶחָד קָרוֹב מְצָאוֹ וְלָקַח מִמֶּנּוּ. אַתְייָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר כְּרִבִּי יוֹסֵי וּדְּרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסִי. וְלֹא מוֹדֶה רִבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאִם אָֽמְרָה לוֹ. אַל תְּקַבְּלֵהוּ לִי אֶלָּא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי. שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם. וְהָכָא אֲפִילוּ אָמַר לוֹ. מִפְּלוֹנִי. אֵינוֹ נֶאֱמָן עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ. קַח וַאֲנִי נוֹתֵן מָעוֹת. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי אוֹמֵר. אֶחָד קָרוֹב מָצָא וְלָקַח מִמֶּנּוּ.
שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵתוֹת בַּתּוֹרָה. הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, הַבָּא עַל הַזְּכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה, וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ, הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וְעַל אֵשֶׁת אִישׁ, הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה, הַמְגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, וּבַעַל אוֹב, הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וְטָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְהַבָּא לַמִּקְדָּשׁ טָמֵא, הָאוֹכֵל חֵלֶב, וְדָם, נוֹתָר, וּפִגּוּל, הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ, הָאוֹכֵל חָמֵץ בְּפֶסַח, וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְיוֹם הַכִּפּוּרִים, הַמְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, וְהַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. הַפֶּסַח וְהַמִּילָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה:
עַל אֵלּוּ חַיָּבִים עַל זְדוֹנָם כָּרֵת, וְעַל שִׁגְגָתָם חַטָּאת, וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן אָשָׁם תָּלוּי, חוּץ מִן הַמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מִפְנֵי שֶׁהוּא בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף הַמְגַדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו), תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה, יָצָא מְגַדֵּף, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה:
יֵשׁ מְבִיאוֹת קָרְבָּן וְנֶאֱכָל, וְיֵשׁ מְבִיאוֹת וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְבִיאוֹת. אֵלּוּ מְבִיאוֹת קָרְבָּן וְנֶאֱכָל. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ מִצּוּרַת הָאָדָם. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל, אוֹ שִׁלְיָא, וְשָׁפִיר מְרֻקָּם, וְהַיּוֹצֵא מְחֻתָּךְ. וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁהִפִּילָה, מְבִיאָה קָרְבָּן וְנֶאֱכָל:
משנה כרתות פרק א משנה ד
וּמִנַּיִן שֶׁפְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה״. וּמִנַּיִן שֶׁפְּשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּרוּעָה יִתְקְעוּ״.רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״שֵׁנִית״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שֵׁנִית״ — זֶה בָּנָה אָב, שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״תְּרוּעָה״ — תְּהֵא תְּקִיעָה שְׁנִיָּה לָהּ. אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּרוּעָה״ ״תְּרוּעָה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה.וְשָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: ״שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה״, ״יוֹם תְּרוּעָה״, ״וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה״, וּשְׁתֵּי תְּקִיעוֹת לְכׇל אַחַת וְאַחַת.תלמוד בבלי ראש השנה דף לד עמוד א