משנה: מִי שֶׁהָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶן מִן הַצַּד. מַה שֶׁנָּתַן נָתַן וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ שִׁיעוּר דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר אֶין לָהּ שִׁיעוּר. הַמַּעֲמָד דַּייָנֵי צִיפּוֹרִי אָֽמְרוּ בֵּית אַרְבַּעַת קַבִין. הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר. וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה כוּכִין שְׁלֹשָׁה מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה מִיכָּן וּשְׁנַיִם כְּנֶגְדָּן. וְהַכּוּכִין אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת וְרוּמָן שִׁבְעָה וְרָחְבָּן שִׁשָׁה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ. אַרְבָּעָה מִיכָּן וְאַרְבָּעָה מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה כְּנֶגְדָּן וְאֶחָד מִּימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל. וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ כִּמְלוֹא הַמִּיטָּה וְקוֹבְרֵיהָ. וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת אַחַת מִיכָּן וְאַחַת מִיכָּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע. הלכה: מִי שֶׁהָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים כול׳ עַד סוֹף הַמִּשְׁנָה. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. עוֹשֶה אוֹתָן כְּמִן נַגָּרִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא הַכְּלָבִים אֵינָן נִקְבָּרִין כֵּן. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. בּוֹנֶה מִלְּפָנִים כְּבַחוּץ. וְאֵין הָעוֹבְרוֹת נוֹגְעוֹת בּוֹ. אֵינוֹ עֹבֵר. בָּנֵי חָדָא מִלְעֵיל וְחָדָא מִלְרַע. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה הלכה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי טַרְפוֹן הִיא. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חֲצִי נֶזֶק.תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק א הלכה ד ובעל מום היכא איקרי טמא דתניא (ויקרא כז, יא) ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' בבעלי מומין שנפדין הכתוב מדבראתה אומר בבעלי מומין שנפדו או אינו אלא בבהמה טמאה ממש כשהוא אומר (ויקרא כז, כז) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמורה הא מה אני מקיים ואם כל בהמה טמאה בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבריכול יפדו על מום עובר תלמוד לאמר אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' מי שאינה קריבה לה' כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום וקריבה למחרתלמוד בבלי מנחות דף קא עמוד א קודםהבא