משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְשַׁלְּמִין מִמִּין עַל מִין שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בִּלבַד שֶׁיְּשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין מְשַׁלְּמִין אֶלָּא מִמִּין עַל מִינוֹ. לְפִיכָךְ אִם אָכַל קִשּׁוּאִין שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית יַמְתִּין לְקִשּׁוּאִין שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וִישַׁלֵּם מֵהֶן. מִמָּקוֹם שֶׁרִבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵיקֵל מִשָּׁם רִבִּי עֲקִיבָה מַחְמִיר שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקּוֹדֶשׁ כָּל־שֶׁהוּא רָאוּי לֵעָשׂוֹת קוֹדֶשׁ דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקּוֹדֶשׁ קוֹדֶשׁ שֶׁאָכַל. הלכה: הָא כֵּיצַד אָכַל יָרָק וְשִׁלֵּם גְּרוֹגֶרֶת. גְּרוֹגֶרֶת וְשִׁלֵּם תְּמָרִים תָּבוֹא לוֹ בְּרָכָה. אָכַל בִּיכּוּרִים מָהוּ מְשַׁלֵּם. אָכַל עֲנָבִים מְשַׁלֵם יַיִן זֵיתִים מְשַׁלֵם שֶׁמֶן. אָכַל חַלָּה מָהוּ שֶׁיְּשַׁלֵּם מִפֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ שֶׁכֵּן פֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ חַייָבִין בְּחַלָּה. אָכַל בִּיכּוּרִים מָהוּ שֶׁיְּשַׁלֵּם בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע שֶׁכֵּן הַבִּיכּוּרִים נִקְנִין בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין מְשַׁלְּמִין מִפֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ וַאֲפִילוּ תֵימַר מְשַׁלְּמִין מַתְנִיתִן עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יָרָק מֵחוֹצָה לָאָרֶץ. לֹא אָמַר אֶלָּא קִישּׁוּאִין שֶׁהֵן פֵּירוֹת אִיסּוּר. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא פֵּירוֹת הֵיתֵר לֹא שֶׁאִם אָמַר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצָא לוֹקֵחַ לוֹ קוֹרְדּוֹם מִדְּמֵי שְׁבִיעִית.
תַּנָּא נָזִיר וְחַיָּיבֵי קִינִּין דְּדָמוּ לֵיהּ, וּלְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּתַנְיָא: מִי שֶׁהָיָה מְחוּיָּיב חַטָּאת, וְאָמַר: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ לְחוֹבָתִי״,רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן חַטַּאת בְּהֵמָה — לֹא יָבִיא. עוֹלַת בְּהֵמָה — לֹא יָבִיא. מֵת וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח.אָמַר רַב אָשֵׁי: הָא דְּאָמְרַתְּ מְפוֹרָשִׁין לָא — לָא תֵּימָא דְּאָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי, וְאֵלּוּ לְעוֹלָתִי, וְאֵלּוּ לִשְׁלָמַי״. אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וּלְעוֹלָתִי וְלִשְׁלָמַי״ — מְפוֹרָשִׁין הֵן.תלמוד בבלי נזיר דף כו עמוד א
תַּנֵּי שֶׁבֶת שֶׁזְּרָעָהּ לְזֶרַע מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְאֵינָהּ מִתְעַשֶּׂרֶת יָרָק. זָרַע לְיָרָק מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְאֵינָהּ מִתְעַשֶּׂרֶת זֵירִין. זְרָעָהּ לְזֵירִין מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזֵירִין. וְתַנִּינָן אֵין לָךְ מִתְעַשֶּׂר זֶרַע וְיָרָק אֶלָּא שִׁחָלַיִים וְגַרְגִּר בַּלְבָד. כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין לָךְ דָּבָר שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע מִתְעַשֶּׂר זֶרַע וְיָרָק אֶלָּא שִׁחָלַיִים וְגַרְגִּר בַּלְבָד.מַה פְלִיגִין בְּשֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע אֲבָל אִם זְרָעוֹ לְיָרָק אַף רַבָּנִין מוֹדֵיי. וְתַנֵּי כֵן נְהִיגִין בְּבֵיתַנִּייָן בְּיַרְקוֹ בְּהֵיתֵר דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. לֹא אָמַר אֶלָּא דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר הָא דִּבְרֵי הַכֹּל חַייָב.תַּנִּי הַפּוּל וְהַשְּׂעוֹרִין וְהַתִּלְתָּן שֶׁזְּרָעָן לְיָרָק בָּֽטְלָה דַעְתּוֹ זַרְעָן חַייָב וְיַרְקָן פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה עוֹד הִיא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר.תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ד הלכה ד