משנה: לִטְרָא זָהָב לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא לִטְרָא כֶסֶף פָּטוּר. דֵּינַר זָהָב לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא דֵּינַר כֶּסֶף קטְרֵיסִית וּפוּנְדְּיוֹן וּפְרוּטָה חַייָב שֶׁהַכֹּל מִין מַטְבֵּעַ אֶחָד. הלכה: לִטְרָא זָהָב לִי בְיָדֶךָ כול׳. שְׁמוֹנֶה שֶׁלְּזָהָב יֵשׁ לִי בַכִּיס. וְנִמְצְאוּ שְׁמוֹנֶה דֵינָרֵי זָהָב. אוֹ חֲמִשִּׁים סֶלַע. וְנִמְצְאוּ ר׳ דֵּינָר. אוֹ ר׳ דֵּינָר. וְנִמְצְאוּ חֲמִשִּׁים סֶלַע. הֲרֵי אֵילּוּ חוּלִין. שְׁמוֹנֶה דֵינָרֵי זָהָב יֵשׁ לִי בַכִּיס. וְנִמְצְאוּ חֲמִשִּׁים סֶלַע. אוֹ ר׳ דֵּינָר. וְנִמְצְאוּ נ׳ סֶלַע. הֲרֵי אֵילּוּ שֵׁינִי. לִטְרָא זָהָב לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא לִטְרָא כֶסֶף פָּטוּר. דֵּינָר זָהָב יֵשׁ לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא דֵּינָר כֶסֶף. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבִּינָּא. בְּקַדְמִיתָא הֲוֵינָן אָֽמְרִין. דֵּינָר זָהָב פְּרוטְרוּט. דֵּינָרֵי זָהָב אֵינָן פְּרוטְרוּט. אִילּוּ מַר. דֵּינָרֵי זָהָב זָהוּב. יֵאוּת. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. דֵּינָר זָהוּב זָהָב פָּטוּר.
כֵּלִים הַנִּגְמָרִין בְּטָהֳרָה, צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. הָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה. וּבַתְּרוּמָה, אִם נִטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו, חֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה. וּבַקֹּדֶשׁ, מַטְבִּיל שְׁתֵּיהֶן, שֶׁהַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבֶרְתָּהּ בַּקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא בַּתְּרוּמָה:
אוֹכְלִין אֳכָלִים נְגוּבִין בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַּקֹּדֶשׁ. הָאוֹנֵן וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה:
חֹמֶר בַּתְּרוּמָה, שֶׁבִּיהוּדָה נֶאֱמָנִים עַל טָהֳרַת יַיִן וְשֶׁמֶן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּבִשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים אַף עַל הַתְּרוּמָה. עָבְרוּ הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים וְהֵבִיאוּ לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, לֹא יְקַבְּלֶנָּה מִמֶּנּוּ, אֲבָל מַנִּיחָהּ לַגַּת הַבָּאָה. וְאִם אָמַר לוֹ, הִפְרַשְׁתִּי לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ, נֶאֱמָן. כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן הַמְדֻמָּעוֹת, נֶאֱמָנִין עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים, וְקֹדֶם לַגִּתּוֹת שִׁבְעִים יוֹם:
משנה חגיגה פרק ג משנה ה
תַּנֵּי. מִטְפְּחוֹת סַפָּרִים אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן בְּמֵי רַגְלַיִם. אֲבָל מְכַבְּסִין אתָן בְּנֶתֶר וּבוֹרִית מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ב