סנהדרין פרק ו-ג דפי תלמוד ירושלמי

משנה: רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה עֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹמֵרִ לוֹ הִתְוַדֵּה שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל־הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין שֶׁכָּל־הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנִי֙ שִֽׂים־נָ֣א כָב֗וֹד לַֽיי אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְתֶן־ל֣וֹ תוֹדָ֑ה וְהַגֶּד־נָ֥א לִי֙ מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ אַל־תְּכַחֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ וַיַּ֧עַן עָכָ֛ן אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיֹּאמַ֑ר אָמְנָ֗ה אָנֹכִ֤י חָטָ֨אתִי֙ לַֽיי אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את עָשִֽׂיתִי׃ וּמְנַיִין שֶׁנִּתְכַּפֵּר לוֹ וִדּוּיוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ מֶ֣ה עֲכַרְתָּ֔נוּ יַעְכָּרְךָ֥ יְי בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה. הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאֵי אַתָּה עָכוּר לָעָתִיד לָבוֹא. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת אוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתָי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזוּמָּם אוֹמֵר תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי חוּץ מֵעָוֹן זֶה. אָֽמְרוּ לוֹ אִם כֵּן יְהוּ כָל־אָדָם אוֹמֵר כָּךְ כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן׃ הלכה: רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה עֶשֶׂר אַמּוֹת כול׳. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכְּשֶׁמָעַל עָכָן בַּחֶרֶם הִתְחִיל יְהוֹשֻׁעַ מְפַייֵס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. הוֹדִיעֵינִי מִי זֶה הָאִישׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֵינִי מְפַרְסֵם כָּל־בִּרְייָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא נִמְצֵאתִי אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע. אֶלָּא לֵךְ וְהַעֲמֵיד אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו וְהַפֵּל עֲלֵיהֶן גּוֹרָלוֹת. מִיַּד אֲנִי מוֹצִיאוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשְׁ֨עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לִשְׁבָטָ֑יו וַיִּלָּכֵ֗ד עָכָ֞ן בֶּן־כַּרְמִ֧י בֶּן־זֶרַ֖ח לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ אָמַר לוֹ עָכָן. מַה. בַּגּוֹרָל אַתָּה תוֹפְשֵׂינִי. לֵית בְּכָל־הָהֵן דָּרָא כָּשֵׁר אֶלָּא אַתְּ וּפִינְחָס. אַסְקוּן נִיבְזִין בֵּינֵיכוֹן. פַּנְטוֹס דְּמִתְפַּייֵס חַד מִינְּכוֹן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְמֹשֶׁה רַבָּךְ לֵית מִידְמוֹךְ אֶלָּא תַּלְתִּין אוֹ אַרְבָּעִין יוֹמִין. לֹא כֵן אַלְפָּן מֹשֶׁה רַבָּן עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַיִם עֵדִ֗ים. שְׁרִיתָה טָעֵי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָפָה יְהוֹשֻׁעַ בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא מְחַלֵּק לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ בַּגּוֹרָל. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיַּשְׁלֵךְ֩ לָהֶ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ גּוֹרָ֛ל. אֱמוֹר מֵעַתָּה. אָנוּ מוֹצִיאִין שֵׁם רַע עַל הַגּוֹרָלוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם נִתְקַייְמוּ עַכְשָׁיו יְהוּ כָל־יִשְׁרָאֵל אוֹמְרִים. בְּדֵינֵי נְפָשׁוֹת נִתְקַייְמוּ כָּל־שֶׁכֵּן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. וְאִם בָּֽטְלוּ עַכְשָׁיו יְהוּ כָל־יִשְׁרָאֵל אוֹמְרִים. בְּדֵינֵי נְפָשׁוֹת בָּֽטְלוּ כָּל־שֶׁכֵּן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל יְהוֹשֻׂעַ מְפַייֵס לְעָכָן וּמַשְׁבַּע לֵיהּ בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לוֹ. בְּנִי֙ שִֽׂים־נָ֣א כָב֗וֹד לַֽיי אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל. וַיַּ֧עַן עָכָ֛ן אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיֹּאמַ֑ר. אָמְנָ֗ה. מָהוּ אָמְנָה. קוּשְׁטָא. אָנֹכִ֤י חָטָ֨אתִי֙ לַֽיי אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. אֲמַר לֵיהּ. מָה אֲנָא בְעִי מִינָּךְ חָדָא וְאַתּ אָֽמְרָת לִי תַּרְתֵּי. אֲמַר לֵיהּ. אֲנִי הוּא שֶׁמָּעַלְתִּי בְחֶרֶם מִדְיָן וּבְחֶרֶם יְרִיחוֹ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. בְּאַרְבָּעָה חֲרָמִים מָעַל. בְּחֶרֶם כְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. בְּחֶרֶם סִיחוֹן וְעוֹג. בְּחֶרֶם מִדְיָן. בְּחֶרֶם יְרִיחוֹ. וּמְנַיִין שֶׁכִּיפֵּר לוֹ ווִידּוּיוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וּבְנֵ֣י זֶ֗רַח זִ֠מְרִי וְאֵיתָ֧ן וגו׳. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. זִמְרִי זֶה עָכָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זִמְרִי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. הֵימָן זֶה עָכָן. אָמְנָ֗ה אָנֹכִ֤י חָטָ֨אתִי֙. כּוּלָּם חֲמִשָּֽׁה. וְכִי אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵן חֲמִשָּׁה. אֶלּא מְלַמֵּד שֶׁאַף עָכָן יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לְעָתִיד לָבוֹא. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת כול׳. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא לִיהָרֵג. אָֽמְרוּ לוֹ. אֱמוֹר. תְּהָא מִיתָתִי כַפָּרָה עַל־כָּל עֲווֹנוֹתַי. אָמַר. תְּהֵא מִיתָתִי כַפָּרָה עַל־כָּל עֲווֹנוֹתַי חוּץ מִן עָוֹן זֶה. אִם עָשִׂיתִיו אַל יִמְחוֹל לִי. וּבֵית דִּין יִשְׂרָאֵל יְהֵא נָקִי. וּכְשֶׁבָּא דָּבָר אֶצֶל חֲכָמִים זָֽלְגוּ עֵינֵיהֶם. אָֽמְרוּ. לְהַחֲזִירוֹ אֵי אֶפְשַׁר שֶׁאֵין לְדָבָר סוֹף. אֶלָּר הֲרֵי דָמוֹ תָלוּי בַּצַּוָּר עֵדִים. רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר טַבַּאי. אֶרְאֶה בִנְחָמָה אִם לֹא הָרַגְתִּי עֵד זוֹמֵם. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עַד שֶׁיֵּיהָרֵג. שֶׁנֶּאֱמַר נֶפֶ֭שׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. אֶרְאֶה בִנְחָמָה אִם לֹא מַעֲלִים עָלֶיךָ כְּאִילּוּ שָׁפַכְתָּ דָּם נָקִי. בְּאוּתָהּ שָׁעָה קִיבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יוֹרֶה אֶלָּא מִפִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח הָיוּ יָדָיו חֲמוּמוֹת. אֲתַר סִיעַת לֵיצָנִין אָֽמְרֵי. הֲבוּ עֵצָה נִיסְהוֹד עַל בְּרֵיהּ וְנִיקְטְלִינֵיהּ. אַסְהִידוּ עֲלוֹי. וְנִגְמַר דִּינוֹ לֵיהָרֵג. מִי נְפַק לְמִיתְקַטְּלָא אָֽמְרֵי לֵיהּ. מָרִי שִׁיקְרִין אֲנָן. בְּעָא אֲבוֹי מַחְזַרְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. אַבָּא. אִם בִּיקַשְׁתָּה לָבוֹא תְשׁוּעָה עַל יָדָךְ עֲשֵׂה אוֹתִי כְאֶסְקוֹפָּה. בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָבוֹהַּ כול׳. מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה שְׁנֵי בְנֵי אָדָם נִזְקָקִין לְכַלְבָּה. אָֽמְרִין. נָן יָֽדְעִין דּוּ גַּבְרָא חֲסִידָא אֲזִיל וּמַסְהִיד עֲלָן וּמָרָן דָּוִד קְטִיל לָן. אֶלָּא נַיקְדִּימֵיהּ וְנִיסְהוֹד עֲלוֹי. אַסְהִידוּ עֲלֵיהּ. וְנִגְמַר דִּינוֹ לֵיהָרֵג. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר. הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד־כֶּ֗֝לֶב יְחִידָתִֽי׃ מֵחֶרֶב. מֵחֶרֶב אוּרִיָּה. מִכֶּלֶב. מִכַּלְבּוֹ שֶׁלְּחָסִיד. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי סְלַק לְעִילִיתָא דְבֵי מִדְרָשָׁא וְרָאָה שְׁנֵי בְנֵי אָדָם נִזְקָקִין זֶה לָזֶה. אָֽמְרוּ לֵיהּ. רִבִּי. הַב דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ חַד וַאֲנָן תְּרֵי.