כתובות פרק ו-ג דפי תלמוד ירושלמי

משנה: פָּֽסְקָה לִכְנוֹס לוֹ אֶלֶף דֵּינָר הוּא פּוֹסֵק כְּנֶגְדּוֹ בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר מְנָה. כְּנֶגֶד הַשּׁוּם הוּא פוֹסֵק פָּחוֹת חוֹמֶשׁ. שׁוּם בִּמְנָה וְשָׁוֶה מְנָה אֵין לוֹ אֶלָּא מְנָה. שׁוּם בִּמְנָה הִיא נוֹתֶנֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד דֵּינָר. בְּאַרְבַּע מֵאוֹת הִיא נוֹתֶנֶת חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמַה שֶׁהֶחָתָן פּוֹסֵק הוּא פוֹסֵק פָּחוֹת חוֹמֶשׁ. הלכה: פָּֽסְקָה לִכְנוֹס לוֹ אֶלֶף דֵּינָר כול׳. מָה רָאוּ לוֹמַר בִּכְסָפִים אֶחָד וּמֶחֱצָה וּבְשׁוּם פָּחוֹת חוֹמֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. שָׁמִין דַּעְתָּהּ שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהִיא רוֹצָה לְבַלּוֹת אֶת כֵּילֶיהָ וְלִפְחוֹת אוֹתָן חוֹמֶשׁ. שָׁמִין דַּעְתּוֹ שֶׁלָּאִישׁ רוֹצֶה לִישָּׂא וְלִיתֵּן בָּהֶן וְלַעֲשׂוֹתָן בְּאֶחָד וּמֶחֱצָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכּוֹר כְּלֵי אִשְׁתּוֹ. דִּלֹמָה. רִבִּי חִייָה וְרִבִּי יָסָא וְרִבִּי אִימִּי סָֽלְקוֹן לְשׁוּמָא דִבְרַתָּהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָֽמְרִין לֵיהּ. פְּחוֹת חוֹמֶשׁ וְכוֹפֵל. אֲמַר לוֹן. פּוֹחֵת חוֹמֶשׁ וְאֵינוֹ כוֹפֵל. שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִכְנִיסָה לֹו זָהָב בְּשָׁוְייוֹ. וְתַנֵּי כֵן. תַּקְשִׁיטִין לַעֲשׂוֹתָן דֵּינָרִין בְּאֶחָד וּמֶחֱצָה. דֵּינָרִין לַעֲשׂוֹתָן תַּקְשִׁיטִין בְּשָׁוְיֵיהֶן. רִבִּי אָחָא בַּר פַּפָּא בְּעָא קוֹמֶי רִבִּי אִימִּי. הִכְנִיסָה לוֹ בְהֵמָה. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁוְייָהּ. הִכְנִיסָה לוֹ קַרְקַע. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁוְייָהּ. וְאֵינוֹ מִשְׂתַּכֵּר. וְגוֹבָה קַרְקַע. אֵין לֹו אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת.