משנה: בָּא לֹו אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר אָנָּא הַשֵּׁם עָווּ פָּֽשְׁעוּ חָֽטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא חַשֵּׁם כַּפֶּר נָא וְגו׳. הלכה: תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. עָווּ פָּֽשְׁעוּ חָֽטְאוּ. שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר גְּנוּייָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל. יָֽעֳמַד־חַ֛י. מְלַמֵּד שֶׁהוּא עָתִיד לָמוּת. עַד מָתַי הוּא חָייָה. עַד וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עַד שְׁעַת הַוִּידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה הַוִּידּוּי מְעַכֵּב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין הַוִּידּוּי מְעַכֵּב. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. שְׁלָחוֹ בְלֹא ווִידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה צָרִיךְ לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר. אַף בַּפָּר כֵּן. שְׁחָטוֹ בְלֹא וִידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה צָרִיךְ לְהָבִיא פָר אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא פָר אַחֵר. נִתוַדֶּה וּשְׁחָטוֹ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם. וְאַתְּ אָמַר. צָרִיךְ לְהָבִיא פָר אַחֵר. צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו פַּעַם שְׁנִייָה אוֹ כְבַר יָצָא בְוִידּיּיוֹ שֶׁלְרִאשׁוֹן. אַף בְּשָׂעִיר הָמִּשְׁתַּלֵּחַ כֵּן. צְרִיךְ לְהַגְרִיל עָלָיו פַּעַם שְׁנִייָה אוֹ כְבַר יָצָא בְהַגְרִילוֹ שֶׁלְרִאשׁוֹן.
תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מִפְּנֵי מָה אָֽמְרוּ בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. וִנַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אֶלָּא שֶׁהַנַּחְתּוֹם עֵינוֹ יָפָה בְעִיסָּתוֹ וּבַעַל הַבַּיִת רָעָה בְעִיסָּתוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא מִשֵּׁם (הוּא זֶה) וְלֹא מִטַּעַם זֶה. אֶלָּא וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ײ֨ לְאַהֲרוֹן הַכֹּהֵן עֲשֵׂה שֶׁיִינָתְנוּ לַכֹּהֵן בִּכְהוּנָתוֹ. אֶלָּא שֶׁהַנַּחְתּוֹם עִיסָּתוֹ מְרוּבָּה וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבַעַל הַבַּיִת עִיסָּתוֹ מְעוּטָה וְאֵין בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן.וְהָתַנִּינָן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה לְעַצְמוֹ וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. שֶׁלֹּא תַחְלוֹק לְעִיסַּת בַּעַל הַבַּיִת .וְהָתַנִּינָן וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לְבֵיתָהּ עֵינָהּ רָעָה בְעִיסָּתָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק עֵינָהּ יָפָה בְעִיסָּתָהּ. אָמַר רִבִּי מַתְנִיתָא בְּלִימּוּדֶת לִהְיוֹת מַפְרֶשֶׁת אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֲבָל בְּלִימּוּדֶת לִהְיוֹת מַפְרֶשֶׁת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה נִיתְנֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר.וְאֵין הַבַּיִת מִצְטָרֵף. דָּבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ אֵין הַבַּיִת מִצְטָרֵף וּשֶׁאֵין מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ הַבַּיִת מִצְטָרֵף. עִיסָּה טְמֵאָה עִיסָּה טְהוֹרָה עָשׂוּ כְדָבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ.תלמוד ירושלמי חלה פרק ב הלכה ג
דתניא כשהוא אומר מן הבקר למטה שאין ת"ל אלא להוציא את הטרפה איצטריך סד"א הני מילי דנטרפה ואחר כך נתקדשה אבל נתקדשה ואחר כך נטרפה אימא דתישרי לגבוה והא מהכא נפקא (ויקרא כז, לב) כל אשר יעבור תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת תלמוד בבלי תמורה דף כט עמוד א