משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְחָֽזְּרוּ בָהֶן יָדָן לַתַּחְתּוֹנָה. אִם בַּעַל הַבַּיִת חוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ לַתַּחְתּוֹנָה. כָּל־הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ לַתַּחְתּוֹנָה וְכָל־הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ לַהַתַּחְתּוֹנָה. הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין כול׳. רַב אָמַר. כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים. אֵין יִשְׂרָאֵל קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עֶבֶד עִבְרִי הִיא מַתְנִיתָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב. בֵּין פּוֹעֵל בֵּין בַּעַל הַבַּיִת יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ וְלֹא בַעַל הַבַּיִת.
וְרַבִּי יוֹחָנָן: הָתָם — פָּקַע קִנְיָינֵיהּ, הָכָא — לָא פָּקַע קִנְיָינֵיהּ.אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא — כׇּל שֶׁנִּפְצְעוּ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִילּוּ אַחַת מֵהֶן, וַאֲפִילּוּ נִיקְּבוּ, וַאֲפִילּוּ נִמּוֹקוּ, וַאֲפִילּוּ חָסְרוּ. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: שָׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת — אֵינוֹ אֶלָּא סְרִיס חַמָּה, וְכָשֵׁר.סְרִיס חַמָּה סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא: הֲרֵי הוּא כִּסְרִיס חַמָּה, וְכָשֵׁר.תלמוד בבלי יבמות דף עה עמוד א
כיצד מקדרין בהרים התחתון כנגד לבו והעליון כנגד פרסותיו מקדיר ועולה מקדיר ויורד רואה את ההר כאילו בקוע לפניו דברי ר' וחכ"א אין מקדרין בהרים היו לפניו [הרי מישור] מודד את המישור [ונשכר] ומניח את ההר הר וגאיות מודד את הגאיות [ונשכר] ומניח את ההר.היה מודד והגיע לגיא אם יכול להבליע [בתוך חמשים אמה יבליע ואם לאו חוזר ומודד עד מקום שהוא יכול להבליע ומבליע בתוך חמשים אמה] אם היה גיא מעוקם ואין יכול להבליעו מקדיר ועולה מקדיר ויורד [וצופה כנגד מדתו ומודד] היה מודד והגיע [מדה] לכותל אין אומרים [יקוב] את הכותל אלא אומד הכותל וצופה [כנגד מדתו] ומודד א' מודד בחבל וא' צופה בעיניו בין בהר בין בים בין במישור אחד מדת העבור ואחד מדת התחום אלא [שמדת] התחום מודד בחבל.אין מודדין לא בחוט ולא [בחבל של גמי] אלא במשיחה והמודד מותח בכל כחו [ומודד והולך בא] א' ואמר ע"כ תחום שבת נאמן מעשה בזקן אחד רועה שבא לפני ר' ואמר [לו] זכור הייתי שהיו בני מגדל [גדרים ועדרים] לחמתה עד חצר החיצונה הסמוכה לגשר והתיר רבי שיהיו בני מגדל יורדין לחמתה עד חצר החיצונה סמוכה לגשר ועוד התיר רבי שיהיו בני [הגדר יורדין לחמתה ועולין לגדר ובני חמתה לא היו עולין לגדר].תוספתא עירובין פרק ד תוס יד