משנה: הַדָּר עִם הַנָּכְרִי בֶחָצֵר אוֹ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָעֵירוּב הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר עַד שֶׁיְהוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה: הלכה: הַדָּר עִם הַנָּכְרִי בֶחָצֵר כול׳. חָצֵר שֶׁלְּנָכְרִֵי כְּדִיר וְסַהַר שֶׁלְבְּהֵמָה. מְתִיבִיו רַבָּנִין לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. אִילּוּ יִשְׂרָאֵל וּבְהֵמָה שֶׁהָיוּ דָרִים בְּחָצֵר שֶׁמָּא אֵין הַבְּהֵמָה אוֹסֶרֶת. כְּשֶׁם שֶׁהַבְּהֵמָה אוֹסֶרֶת כָּךְ הַגּוֹי אוֹסֵר. מְתִיב רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַבָּנִין: אִילּוּ יִשְׂרָאֵל וּבְהֵמָה שֶׁהָיוּ דָרִין בְּחָצֵר מָה הַבְּהֵמָה אוֹסֶרֶת. כְּשֶׁם שֶׁאֵין הַבְּהֵמָה אוֹסֶרֶת כָּךְ הַגּוֹי אֵינוֹ אוֹסֵר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֵּן נוּרִי. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. מַה צְרִיכָה כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. בְּרַם כְּרַבָּנִין חֲלוּקִין עַל רִבִּי יוֹחָנָן בֵּן נוּרִי.
אִם־אָמַ֩רְנוּ֩ נָב֨וֹא הָעִ֜יר וְהָרָעָ֤ב בָּעִיר֙ וָמַ֣תְנוּ שָׁ֔ם וְאִם־יָשַׁ֥בְנוּ פֹ֖ה וָמָ֑תְנוּ וְעַתָּ֗ה לְכוּ֙ וְנִפְּלָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם אִם־יְחַיֻּ֣נוּ נִֽחְיֶ֔ה וְאִם־יְמִיתֻ֖נוּ וָמָֽתְנוּ׃וַיָּקֻ֣מוּ בַנֶּ֔שֶׁף לָב֖וֹא אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיָּבֹ֗אוּ עַד־קְצֵה֙ מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֖ם אִֽישׁ׃וַאדֹנָ֞י הִשְׁמִ֣יעַ ׀ אֶת־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֗ם ק֥וֹל רֶ֙כֶב֙ ק֣וֹל ס֔וּס ק֖וֹל חַ֣יִל גָּד֑וֹל וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו הִנֵּ֣ה שָֽׂכַר־עָלֵ֩ינוּ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־מַלְכֵ֧י הַֽחִתִּ֛ים וְאֶת־מַלְכֵ֥י מִצְרַ֖יִם לָב֥וֹא עָלֵֽינוּ׃מקרא מלכים ב פרק ז פסוק ז
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר אֶלָּא בְחָצֵר וּבְמָבוֹי. אֲבָל בַּבַּיִת כְּגֶשֶׁר הוּא.רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרֵי. אָסוּר בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה.אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹשְׁתְּ וְקֲירוּיָה וּמָבוֹי וְגֵר וְעַם הָאָרֶץ. חֳמָרִים. כּוֹשְׁתְּ. דִּתְנָן. הַכּוֹשְׁתְּ וְהַחֶכֶס וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אִם נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאִם אֵינָן מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. אַף הֵן לֹא יִלָּקְחוּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר: רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֳמָרִים. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין וְאֵינָן נִיקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.תלמוד ירושלמי עירובין פרק ט הלכה ד