משנה: מִי שֶׁקִּינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה אֲפִילוּ שָׁמַע מִן הָעוֹף הַפּוֹרֵחַ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִשֶּׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה. הלכה: מִי שֶׁקִּינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּיי. כָּל הָהֵן פִּירְקָא מִשֶּׁהִתְרָה בָהּ וְאָמַר לָהּ. אַל תִּיסְתְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי. מִשֶׁקִּינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֲפִילוּ לֹא נִסְתְּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פְּלִיג. אֶלָּא סָבַר כְּהָהֵן תַּנָּייָה וְהוּא מֵיקַל בְּעֵידֵי סְתִירָה. אֲנָן תַּנִּינָן. מַחֲלוֹקֶת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סְתָם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא עַל מַה דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּלִיג. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹצְרוֹת בַּלְּבָנָה. רִבִּי אַבָּא מָרִי בָּעֵי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּל־מָקוֹם שֶּׁשִּׁנָּה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשִׁנָּה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֲנָן תַּנִּינָן. מוֹצְרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנָּי. מוֹזְרוֹת. מָאן דָּמַר. מוֹצְרוֹת. מָֽצְרָן עִמֵּר. וּמָאן דָּמַר. מוֹזְרוֹת. שָֽׁזְרָן כִּיתָּן. מַה נָן קַייָמִין. אִין בְּהַהוּא דְשָׁמַע וְלָא יָדַע מִן מָאן שָׁמַע. כְּעוֹף הַפּוֹרֵחַ הוּא. וְאִין בְּהַהוּא דְשָׁמַע וְיָדַע מִמָּאן שָׁמַע. כְּעֵד מִפִּי עֵד הוּא. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין פְּלוֹנִי מִפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מִפְּלוֹנִי. מִילָּה דְלֵית בָּהּ תֶּימֶלִיוֹסִים. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה אֶתְרוֹג שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר — אֵין יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב, לְדִבְרֵי חֲכָמִים — אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב.מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: בִּשְׁלָמָא עִיסָּה, דִּכְתִיב ״עֲרִיסֹתֵיכֶם״ — מִשֶּׁלָּכֶם.אֶתְרוֹג נָמֵי, דִּכְתִיב ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם״, ״לָכֶם״ — מִשֶּׁלָּכֶם יְהֵא. אֶלָּא מַצָּה, מִי כְּתִיב ״מַצַּתְכֶם״?תלמוד בבלי פסחים דף לח עמוד א המערה מכלי לכלי קילוח משכנגד שפתח של חבית ולמטה ה"ז אסור הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים ר' מתיר וחכמים אוסרין ומודה רבי בקנקנים שהן אסורות מפני מה אלו אסורות ואלו מותרות אלו עשויות למוכנס ואלו עשויות שלא למוכנס של עץ ושל אבן צריך לנגב אם היו זפותין צריך לקלף.הלוקח כלי תשמיש מן העובד כוכבים דברים שלא נשתמש בהן מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן כגון כוסות וצלוחית ידיהן בצונן. כגון היורות והמחמין והטוגנין וקמקומוסין ידיחן ברותחין כגון הסכינין והשפודין והאסכלאות מלבנן באור והן טהורין וכולן שנשתמש בהן עד שלא יגעיל וטבל ולבן הרי זה מותר.תוספתא עבודה זרה פרק ט תוס ג קודםהבא