מָקוֹם שֶׁהָיָה רְשׁוּת הַיָּחִיד וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הָרַבִּים, חָזַר וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקוֹ טָמֵא. כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. הַמְסֻכָּן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהוֹצִיאוּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֶחֱזִירוּהוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקוֹ טָמֵא. כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסָקֶת:
אַרְבָּעָה סְפֵקוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כֵּיצַד. הַטָּמֵא עוֹמֵד וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר, הַטָּהוֹר עוֹמֵד וְהַטָּמֵא עוֹבֵר, הַטֻּמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטָהֳרָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהֳרָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטֻמְאָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סָפֵק הֶאֱהִיל סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל, סָפֵק הִסִּיט סָפֵק לֹא הִסִּיט, רַבִּי יְהוֹשֻׁע מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:
אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, עָלָה לְרֹאשׁוֹ, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. הִכְנִיס יָדוֹ לְחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. חֲנוּת שֶׁהוּא טָמֵא וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָהוֹר. סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר. שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, נִכְנַס לְאַחַד מֵהֶן, סָפֵק לַטָּמֵא נִכְנַס סָפֵק לַטָּהוֹר נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָמֵא:
כֹּל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְרַבּוֹת סְפֵקוֹת וּסְפֵק סְפֵקוֹת, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. כֵּיצַד, נִכְנַס לְמָבוֹי וְהַטֻּמְאָה בֶחָצֵר, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, טֻמְאָה בַּבַּיִת, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, וַאֲפִלּוּ נִכְנַס, סָפֵק הָיְתָה שָׁם סָפֵק לֹא הָיְתָה שָׁם, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה שָׁם, סָפֵק שֶׁיֶּשׁ בָּהּ כַּשִּׁעוּר סָפֵק שֶׁאֵין בָּהּ כַּשִּׁעוּר, וַאֲפִלּוּ שֶׁיֶּשׁ בָּהּ, סָפֵק טֻמְאָה סָפֵק טָהֳרָה, וַאֲפִלּוּ טֻמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, סְפֵק בִּיאָה, טָהוֹר. סְפֵק מַגַּע טֻמְאָה, טָמֵא:
נִכְנַס לְבִקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְטֻמְאָה בְּשָׂדֶה פְלוֹנִית, וְאָמַר, הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה וְאִם לֹא נִכְנַסְתִּי, רַבִּי אֶלְעָזָר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין:
סְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא, עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא נָגַעְתִּי. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר, עַד שֶׁיֹּאמַר נָגַעְתִּי. אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים. שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת, וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא הֻזְכְּרוּ שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל, אֶלָּא שֶׁהֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. הַשְּׁבִילִים הַמְפֻלָּשִׁים לְבוֹרוֹת וּלְשִׁיחִים וְלִמְעָרוֹת וּלְגִתּוֹת, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
הַבִּקְעָה, בִּימוֹת הַחַמָּה, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ:
בָּסִילְקִי, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד הוּא בַפֶּתַח הַזֶּה וְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין בַּפֶּתַח הַלָּז, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. וְאִם לָאו, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
הַפָּרָן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וְכֵן הַצְּדָדִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַצְּדָדִין, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ:
הָאִסְטְוָנִית, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
תַּנֵּי. נֶאֱמָן עַל הַגָּדוֹל וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַקָּטָן. אֵי זֶהוּ גָדוֹל. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. כָּל־שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. רִבִּי אַבָּהוּ. כָּל־שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲשָָּׁה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי אַבָּהוּ. גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל וְהָיוּ לוֹ בָנִים וְאָמַר. מַלְתִּי וְלֹא טָבַלְתִּי. נֶאֱמָן וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת. מִשֻּׁם מֵהַנְכָּייָה. דִּבְרֵי רַב יוּדָה. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי אַבָּהוּ. פָּתַר לָהּ. מִשֻּׁם מַה בְכָךְ.תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה ז
מוֹנֶה אָדָם אֶת אוֹרְחָיו וְאֶת פַּרְפְּרוֹתָיו מִפִּיו, אֲבָל לֹא מִן הַכְּתָב. וּמֵפִיס עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְדוֹלָה כְּנֶגֶד קְטַנָּה, מִשּׁוּם קֻבְיָא. וּמַטִּילִין חֲלָשִׁים עַל הַקָּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת:
לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם פּוֹעֲלִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ פוֹעֲלִים. אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וּלְהָבִיא פֵרוֹת, אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר, וּמֵבִיא פֵרוֹת בְּיָדוֹ. כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כֹּל שֶׁאֲנִי זַכַּאי בַּאֲמִירָתוֹ, רַשַּׁאי אֲנִי לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו:
מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי כַלָּה, וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. גּוֹי שֶׁהֵבִיא חֲלִילִין בְּשַׁבָּת, לֹא יִסְפֹּד בָּהֶן יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. עָשׂוּ לוֹ אָרוֹן וְחָפְרוּ לוֹ קֶבֶר, יִקָּבֵר בּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית:
משנה שבת פרק כג משנה ה