כִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁים. וְנוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף, בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. וְנוֹהֵג בְּכוֹי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְיוֹם טוֹב. וְאִם שְׁחָטוֹ, אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ:
הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה, וְהַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים, וְקָדָשִׁים בַּחוּץ, חַיָּה וָעוֹף הַנִּסְקָלִים, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַשׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְיָדוֹ, הַנּוֹחֵר, וְהַמְעַקֵּר, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:
חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, חַיָּב לְכַסּוֹת. בֵּינָן לְבֵין עַצְמָם, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכֵן לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, אָסוּר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶם. בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן, רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶן, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים:
שָׁחַט מֵאָה חַיּוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. מֵאָה עוֹפוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. חַיָּה וָעוֹף בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שָׁחַט חַיָּה, יְכַסֶּנָּה, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אֶת הָעוֹף. שָׁחַט וְלֹא כִסָּה וְרָאָהוּ אַחֵר, חַיָּב לְכַסּוֹת. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. כִּסָּהוּ הָרוּחַ, חַיָּב לְכַסּוֹת:
דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם, אִם יֶשׁ בּוֹ מַרְאִית דָּם, חַיָּב לְכַסּוֹת. נִתְעָרֵב בְּיַיִן, רוֹאִין אוֹתוֹ כְאִלּוּ הוּא מָיִם. נִתְעָרֵב בְּדַם הַבְּהֵמָה אוֹ בְדַם הַחַיָּה, רוֹאִין אוֹתוֹ כְאִלּוּ הוּא מָיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם:
דָּם הַנִּתָּז וְשֶׁעַל הַסַּכִּין, חַיָּב לְכַסּוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם דָּם אֶלָּא הוּא. אֲבָל יֵשׁ שָׁם דָּם שֶׁלֹּא הוּא, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:
בַּמֶּה מְכַסִּין, וּבַמָּה אֵין מְכַסִּין. מְכַסִּין בְּזֶבֶל הַדַּק, וּבְחֹל הַדַּק, בְּסִיד, וּבְחַרְסִית, וּבִלְבֵנָה וּבִמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן. אֲבָל אֵין מְכַסִּין לֹא בְזֶבֶל הַגַּס, וְלֹא בְחוֹל הַגַּס, וְלֹא בִלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁלֹא כְתָשָׁן, וְלֹא יִכְפֶּה עָלָיו אֶת הַכֶּלִי. כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דָּבָר שֶׁמְּגַדֵּל בּוֹ צְמָחִין, מְכַסִּין בּוֹ. וְשֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צְמָחִין, אֵין מְכַסִּין בּוֹ:
רִבִּי חִייָה וְרִבִּי אִמִּי. חַד אָמַר. חֲרוֹשׁ בָּהּ טַבָּאוּת וָאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָּךְ בָּתָר שְׁמִיטְּתָא. וְחַד אָמַר. אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר. חֲרוֹשׁ בָּהּ טַבָּאוּת וָאֲנָה נְסַב לָהּ מִינָּךְ בָּתָר שְׁמִיטְּתָה. מָהוּ שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן. אַיַּשֵּׁר. וּמָאן דְּאָמַר לְגוֹי. אַיַּשֵּׁר. מָהוּ שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.דֵּלֹמָא. רִבִּי חֲנִינָה בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עָֽבְרוּן עַל חַד מִן חוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה בַּר פַּפָּא. לֹא כֵן אִילְּפָן רִבִּי. וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ ׀ הָעוֹבְרִים וגו׳. שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אַיַּשֵּׁר. אָמַר לִקְרוֹת אַתְּ יֹודֵעַ לִדְרוֹשׁ אֵי אַתְּ יוֹדֵעַ. וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ ׀ הָעוֹבְרִים. אֵילּוּ הָאוּמּוֹת שֶׁהֵן עוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא אָֽמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל. בִּרְכַּ֣ת יְי אֲלֵיכֶ֑ם. וּמַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶם. בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְי׃ וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם. לֹא דַיֵּיכֶם כָּל־הָטּוֹבוֹת וְהַנְּחָמוֹת הַבָּאִים לָעוֹלָם בִּשְׁבִילֵינוּ. וְאֵין אַתֶּם אוֹמְרִים לָנוּ. בּוֹאוּ וּשְׂאוּ לָכֶם מִן הַבְּרָכוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִיסִּים וְזֵימִיּוֹת וְגוּלְגֹּלִיּוֹת וְארְנוֹנוֹת.הוֹרֵי רִבִּי אִמִּי. לִרְדּוֹת עִמּוּ אָסוּר. וְדִכְווָתָהּ. לִזְלוֹף עִמּוֹ אָסוּר.תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ד הלכה י
תָּא שְׁמַע: ״וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ״, מַאי לָאו, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת מִדָּה אַחֶרֶת עוֹשֶׂה? לֹא, הָכִי קָאָמַר: וְכָךְ הָיָה חוֹזֵר וְחוֹפְנָהּ לִפְנִים.שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: חוֹפֵן וְחוֹזֵר וְחוֹפֵן!דִּילְמָא: שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת מִדָּה — עוֹשֶׂה. אִי נָמֵי: שֶׁלֹּא יְחַסֵּר וְשֶׁלֹּא יוֹתִיר.תלמוד בבלי יומא דף מז עמוד א