משנה: בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת וּסְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְפִי שֶׁאֵין פְּנַאי לְנַסֵּךְ׃ הלכה: בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר כול׳. בְּשְׁעַת הַשְּׁמַד הַכֹּל אָסוּר. שֶׁאֵי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ עַל כּוֹרְחוֹ. הָדָא אָֽמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ בְּטֵילָה לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל עַל כּוֹרְחוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן אֲסוּרוֹת אֶלָּא מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִית כָּאן אֲסוּרוֹת. דְּאִין מַטֶּה בֵיהּ הוּא מוֹדַע לֵיהּ. וְאִין לָא מַטֶּה בֵיהּ לָא מוֹדַע לֵיהּ דְּלָא יְהֵא שְׁלִים לֵיהּ טִיבוּ. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשָׁלוֹם בּוֹלֶשֶׁת וּבְמִלְחֶמֶת בּוֹלֶשֶׁת. חִיוְיָא מִי פֲרֵי בַתְרֵיהּ נְפַל לְגוֹבָא. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן וְאַכְשְׁרוּן. אָֽמְרִין. אֵין פְּנַאי לְהַטִּיל אֵירֶס.
[אמר] לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי [כותבין ונותנין לה] ואם אינם יודעים ילמדו מכירין את האיש ואין מכירין את האשה כותבין ונותנין מכירין את האשה ואין מכירין את האיש כותבין ואין נותנין אמר [כתובו] ולא אמר תנו אע"פ שמכירין את שניהם כותבין ואין נותנין היה צורח וצווח מראש ההר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו.בריא שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג ונפל כותבין ונותנין לה כל זמן שיש בו נשמה רשב"ג אומר אם מעצמו נפל הרי זה גט אם לאחר זמן נפל כותבין ואין נותנין שאני אומר שמא הרוח דחפתו.אמר לשנים תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין לי שתי שנים וחזר ואמר לשנים תנו גט לאשתי ע"מ שתתן לי מאתים זוז לא בטלו דבריו האחרונים את הראשונים אלא הרשות בידה רצתה תמתין רצתה תתן אמר לשנים תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין לי שתי שנים וחזר ואמר לשנים תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין לי שלש שנים בטלו דבריו האחרונים את הראשונים ואין אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפין לתת לה גיטה.תוספתא גיטין פרק ד תוס ח
הלכה: הַחַייָט שֶׁשִּׁייֵר מִן הַחוּט כול׳. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. מְלֹא מַחַט. דְּבֵי רִבִּי חִייָה פָֽתְרִין לָהּ. כִּפְלַיִם כִּמְלֹא מַחַט. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. מְלֹא מְשִׁיכַת הַמַּחַט. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי פָֽתְרִין לָהּ. כִּפְלַיִם בִּמְשִׁיכַת מַחַט. מַה וּפְלִיג. מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. מְלֹא מַחַט. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי פָֽתְרִין לָהּ. כִּפְלַייִם בִּמְלֹא מַחַט. מַה דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. מְלֹא מְשִׁיכַת הַמַּחַט. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי פָֽתְרִין לָהּ. כִּפְלַייִם בִּמְשִׁיכַת הַמַּחַט.תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק י הלכה יא