משנה: בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָפִין עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִיסָּהוּ וְהַשֵּׁינִי וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ הָרִאשׁוֹן וּבָא הַשֵּׁינִי וְגִילֵּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ הָרִאשׁוֹן וּבָא הַשֵּׁינִי וּמְצָאוֹ מְגוּלֶּה וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ כָּרָאוּי וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת פָּטוּר. לֹא כִיסָּהוּ כָּרָאוּי וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת חַייָב. נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִייָה חַייָב לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִייָה פָּטוּר. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵילָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵילָיו וְנִתְקָֽרְעוּ חַייָב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. בֵּן אוֹ בַת עֶבֶד אוֹ אָמָא פָּטוּר. הלכה: בּוֹר שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין כול׳. הֵיךְ אֶיפְשַׁר לְבוֹר שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִים. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. תִּיפְתָּר שֶׁנָּֽתְנוּ שְׁנֵיהֶן אֶבֶן הָאַחֲרוֹנָה. וְלָמָּה לֹא פָתַר לָהּ בְּחָפַר זֶה עֲשָׂרָה וְזֶה עֲשָׂרָה. דּוּ בָּעֵי מִיפְתְּרִינֵיהּ בְּבוֹר שֶׁלַּעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין. עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִיסָּהוּ וְהַשֵּׁינִי וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. רִבִּי בָּא בַּר בִּיזְנָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נוֹתְנִין לוֹ שָׁהוּת לִכְרוֹת אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן. אִית בָּהּ לְחוּמְרָא וְאִית בָּהּ לְקוּלָּא. פְּעָמִים שֶׁסְּמוּכִין לִלְבָנוֹן. פְּעָמִים שֶׁרְחוֹקִין לִלְבָנוֹן. כִּיסָּהוּ כָּרָאוּי. עַד הֵיכָן כִּיסָּהוּ. ייָבֹא כַּײ דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מֲהַלֶּכֶת טְעוּנָה אֲבָנִים. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. לְתוֹכוֹ בֵּין שֶׁלְּפָנָיו בֵּין שֶׁלַּאֲחַרָיו פָּטוּר. חוּצָה לוֹ לְפָנָיו פָּטוּר לְאַחֲרָיו חַייָב. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵילָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵילָיו וְנִתְקָֽרְעוּ חַייָב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּשֶׁהִתְרִיפוֹ מַחֲמַת אֲוִירוֹ. אֲבָל אִם נֶּחְבַּט בַּקַּרְקַע חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ נֶּחְבַּט בַּקַּרְקַע פָּטוּר. דֶּרֶךְ נְפִילָה פָֽטְרָה תוֹרָה. וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. שׁוֹר וְלֹא שׁוֹר בְּכֵלָיו. חֲמוֹר וְלֹא חֲמוֹר בְּכֵלָיו. שֶׁהָיָה בְדִין. מָה אִם בּוֹר נְזָקִין שֶׁפָּטוּר מִן הַמִּיתָה חַייָב עַל הַכֵּלִים. בּוֹר שֶׁלַּעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁחַייָב עַל הַמִּיתָה אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַייָב עַל הַכֵּלִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. שׁוֹר וְלֹא שׁוֹר בְּכֵלָיו. חֲמוֹר וְלֹא חֲמוֹר בְּכֵלָיו. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שׁוֹר וְהוּא חֵרֵשׁ שׁוֹר וְהוּא שׁוֹטֶה [שׁוֹר וְהוּא קָטָן]. בֵּן אוֹ בַת עֶבֶד אוֹ אָמָה פָּטוּר. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה אדרבה דם הוה ליה לרבויי שכן מתיר כמותה נפסל בשקיעת החמה כמותה הנך נפישןאמר מר שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן מאן שמעת ליה דאמר עצים איקרי קרבן רבי לרבי מבעיא בעו מלחדתניא קרבן (מנחה) מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזרין וכן הוא אומר (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים רבי אמר עצים קרבן מנחה הן וטעונין מלח וטעונין הגשהתלמוד בבלי מנחות דף כ עמוד ב משנה: כֵּיצַד חָל לִהְיוֹת כַּשֵּׁנִי כְּפָרִים וַעֲייָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה וַעֲייָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.תלמוד ירושלמי מגילה פרק א הלכה ב קודםהבא