משנה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה שֶׁנֶּאֱמַר הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲייַחֵל. וַעֲדַייִן הַדָּבָר שָׁקוּל לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד אֶגְוַע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּו לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה. הלכה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס כול׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי. שֶׁאֵין אָדָם נוֹדֵר בְּחַיָיו שֶׁל מֶלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן אוֹהֲבוֹ. מִשּׁוּם רִבִּי נָתָן אָֽמרוּ גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֶף יָבוֹא. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה. שֶׁאִם בָּאתָה לִשְׂנוֹא דַּע שֶׁאַתְּ אוֹהֵב וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֶה. עֲשֵׂה מִיִּרְאָה. שֶׁאִם בָּאתָה לְבָעֵט דַּע שֶׁאַתְּ יָרֵא. וְאֵין יָרֵא מְבָעֵט. שִׁבְעָה פְרוּשִׁין הֵן. פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. וּפָרוּשׁ נִקְפִּי. וּפָרוּשׁ קִיזַיי פָּרוּשׁ מַה מַנְּכָייָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. פָּרוּשׁ יִרְאָה. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. טְעִין מִצְוָתֵיהּ עַל כֵּיתְפֵיהּ. פָּרוּשׁ נִיקְפִּי. אֲקֵיף לִי וַאֲנָא עֲבִיד מִצְוָה. פָּרוּשׁ קִיזַיי. עֲבַד חָדָא חוֹבָה וְחָדָא מִצְוָה וּמְקַזֵּז הָדָא עַם הָדָא. פָּרוּשׁ מַנְּכָייָה. מַאן דִּית לִי מַה אֲנָא מְנַכִּי עֲבַד מִצְוָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. אֵיידֵי חוֹבְתָה עָֽבְדִּית דְּנַעֲבִיד מִצְוָה דִּכְװָתָהּ. פָּרוּשׁ יִרְאָה. כְּאִיּוֹב. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. כְּאַבְרָהָם. אֵין לָךְ חָבִיב מִכּוּלָּן אֶלָּא פָּרוּשׁ אַהֲבָה כְּאַבְרָהָם. אַבְרָהָם עָשָׂה יֵצֶר הָרַע טוֹב. וּמַה טַעֲמָא. וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא וְהִפְשִׁיר עִמּוֹ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית. אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ וְהָֽרְגוֹ בִלְבָבוֹ. מַאי טַעֲמָא וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. רִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה מִתְדַּיֵּן קוֹמֵי טונוסטרופוס הָרָשָׁע. אָתָה עָֽנְתָא דְּקִרְיַת שְׁמַע. שְׁרִי קְרִי וְגָחַךְ. אָמַר לֵיהּ סַבָּא סַבָּא. אוֹ חָרָשׁ אַתְּ אוֹ מְבָעֵט בִּייסוּרִין אַתְּ. אָמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא. לָא חָרָשׁ אֲנָא וְלָא מְבָעֵט בִּייסוּרִין אֲנָא. אֶלָּא כָּל־יוֹמַיי הָייִתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק זֶה. וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאוֹדֶךָ. רְחַמְתֵּיהּ בְּכָל־לִבִּי. וּרְחַמְתֵּיהּ בְּכָל־מָמוֹנִי. וּבְכָל־נַפְשִׁי לָא הֲװָת בְּדִיקָה לִי. וּכְדוֹן דְּמָטַת בְּכָל־נַפְשִׁי וְאָתָת עָֽנְתָא̇ דְקִרְיַת שְׁמַע וְלָא אַפְלְגִית עֲלֵיהּ. בְּגִין כֵּן אֲנָא קְרִי שְׁמַע וְגָחִךְ. נְחֶמְיָה עֵימֹסוֹנִי שִׁימֵּשׁ אֶת רִבִּי עֲקִיבָא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר. אִתִּים גַּמִּים רִיבּוּיִין. אַכִין וְרַקִּין מִיעוּטִין. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ דֵין דִּכְתִיב אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וגו׳. אָמַר לֵיהּ. אוֹתוֹ וְאֶת תּוֹרָתוֹ.
לִמְחַר אֲמַר לְהוּ וְאַמַּאי לָא קָא בָּעֵי לִי מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ אֲמַרוּ לֵיהּ אַנְסֵיהּ מֵיכְלָא שְׁקַל לְבֵינְתָּא מֵחֲבִרְתַּהּ אוֹתְבַהּ אַאַרְעָא אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה אֲמַר לְהוּ הָכִי אָמַר לְכוּ נְגִידוּ מִינֵּיהּ מֵיכְלֵיהּלְסוֹף תְּלָתָא יוֹמֵי עֲיַיל לְקַמֵּיהּ שְׁקַל קַנְיָא וּמְשַׁח אַרְבְּעָה גַּרְמִידֵי וּשְׁדָא קַמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ מִכְּדִי כִּי מָיֵית הָהוּא גַּבְרָא לֵית לֵיהּ בְּהָדֵין עָלְמָא אֶלָּא אַרְבָּעָה גַּרְמִידֵי הַשְׁתָּא כְּבַשְׁתֵּיהּ לְכוּלֵּי עָלְמָא וְלָא שְׂבַעְתְּ עַד דִּכְבַשְׁתְּ נָמֵי לְדִידִיאֲמַר לֵיהּ לָא קָא בָעֵינָא מִינָּךְ מִידֵּי בָּעֵינָא דְּאֶיבְנְיֵיהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְקָא מִיבְּעֵי לִי שָׁמִירָא אֲמַר לֵיהּ לְדִידִי לָא מְסִיר לִי לְשָׂרָא דְיַמָּא מָסֵיר לֵיהּ וְלָא יָהֵיב לֵיהּ אֶלָּא לְתַרְנְגוֹלָא בָּרָא דִּמְהֵימַן לֵיהּ אַשְּׁבוּעֲתֵיהּתלמוד בבלי גיטין דף סח עמוד ב
וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים, זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ:
מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד. וְכֻלָּן אִם כִּוְּנוּ מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד, יֹאבֵדוּ:
אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים, עֲבָדִים וּבְהֵמָה, אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹכֵר, שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכָל. אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת, אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ. אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן. וְאִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶם, מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת:
משנה מועד קטן פרק ב משנה ה