משנה: בְּאֵי זֶה צַד עָשָׂה מַאֲמָר בְּזוֹ וּמַאֲמָר בְּזוֹ שְׁנֵי גִיטִּין וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בְּזוֹ וּבָעַל לְזוֹ שְׁנֵי גִיטִּין וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בְּזוֹ וְגֵט לְזוֹ צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בְּזוֹ וְחָלַץ לְזוֹ הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה גֵט.
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ {פ}
מקרא דברים פרק כו פסוק כ
יָצָא וּבָא לֹו דֶרֶךְ כְּנִיסָתוֹ. כְּרִבִּי יֹוסֵה. בְּרַם כְּרִבִּי מֵאִיר אֲפִילוּ בָעֵי לָא יְכִיל. לָמָּה. שֶׁלֹּא יִתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ.כְּתִיב וַיָּבֹ֨א שְׁלֹמֹ֜ה לַבָּמָ֤ה אֲשֶׁר־בְּגִבְעוֹן֙ יְרֽוּשָׁלַ֔ם. מָה נָן קַייָמִין. אִם מִירוּשָׁלֵם הָיָה בָא. נֵימַר מִירוּשָׁלַיִם לַבָּמָה. אִם מִבָּמָה הָיָה בָא. נֵימַר מִבָּמָה לִירוּשָׁלַיִם הָיָה בָא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְוּדָמָא. לַבָּמָה הָיָה בָא שֶׁלֹּא לִיתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ.וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַבַּיִת הַחִיצוֹן. וְכָךְ הָֽיְתָה תְפִילָּתוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקּוֹדֶשׁ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י״י אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא עָלֵינוּ גָלוּת לֹא בַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא בַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאִם יָֽצְאָה עָלֵינוּ גָלוּת בַּיּוֹם הַזֶּה אוֹ בַשָּׁנָה הַזֹּאת תְּהָא גָלוּתֵינוּ לְמָקוֹם שֶׁלְתּוֹרָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י״י אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יֵצֵא עָלֵינוּ חִסָּרוֹן לֹא בַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא בַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאִם יָצָא עָלֵינוּ חִסָּרוֹן בַּיּוֹם הַזֶּה אוֹ בַשָּׁנָה הַזֹּאת יְהֵא חֶסְרוֹנֵינוּ בְחִסָּרוֹן שֶׁלְמִצְווֹת. [יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת שְׁנַת זוֹל. שְׁנַת שׂוֹבַע. שְׁנַת מַשָּׂא וּמַתָּן. שְׁנַת גְּשׁוּמָה וּשְׁחוּנָה וּטְלוּלָה. וְשֶׁלֹּא יִצְטָֽרְכוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֵלּוּ לָאֵלּוּ. וְאַל תִּפְנֵה לִתְפִילַּת יוֹצְאֵי דְרָכִים. רַבָּנִן דְּקַסָרִין אָֽמְרִין. יְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִגְבְּהוּ שְׂרָרָה זוּ עַל גַּב זוּ]. וְעַל אַנְשֵׁי הַשָּׁרוֹן הָיָה אוֹמֵר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י״י אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ בָתֵּיהֶן קִבְרֵיהֶן.תלמוד ירושלמי יומא פרק ה הלכה ב