משנה: אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ וְלֹא בַזוּג אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק וְלֹא בְסוּלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ. אֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶן. וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן וְאֵין הָֽרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַגִּימוּן וְלֹא פָרָה בְּעוֹר הַקּוּפָּד וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָֽיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים: הלכה: אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת כול׳. תַּנֵּי. אֲבָל מְטַייֵל הוּא בָהּ בֶּחָצֵר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אַף לְעִנְייָן אִיכּוּף כֵּן. תַּנֵּי. יוֹצֵא הוּא הַחֲמוֹר בְּאִיכּוּף שֶׁלּוֹ בִּשְׁבִיל לְחַמְמוֹ. אֲבָל לֹא יִקְשׁוֹר אֶת הַמַּסְרוֹכֵי וְלֹא יַשְׁפִּיל אֶת הָרְצוּעָה שֶׁתַּחַת זְנָבוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מְנָן אִילֵּין מִילַּייָא. דְּתַנִּינָן. הִלְכוֹת שַׁבָּת כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין סוּלָּם לְקִישּׁוּשׁוֹת. סוּלָּם יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. קִישּׁוּשִׁיּוֹת אֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין קִישּׁוּשׁוֹת לְקַמֵיעַ מוּמְחֶה. דְּתַנֵּי אָסוּר לִבְהֵמָה לָצֵאת בְּקַמֵיעַ מוּמְחֶה. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּיְמֵי. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין קִישּׁוּשׁוֹת לְאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא. תַּנָּיִיו אִינּוּן. מַה דָמַר. יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. יוֹצְאִין בְּאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה. וּמָאן דָּמַר. אֵין יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. אֵין יוֹצְאִין בְּאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה. אֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶרֶץ. אֵין הָֽרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת. רַב יְהוּדָה אָמַר. כִּיפָּה שֶׁלְּצֶמֶר. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. עִיקָּר הוּא וּשְׁמוֹ יַחְנוּנָה. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאָסוּר לִבְהֵמַה לָצֵאת בְּקַמֵיעַ מוּמְחֶה. אֲמַר לֵיהּ. אִין בַּבְלַייָה דְקַמְתָּה עֲלֵיהּ. אֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַגִּימוֹן. רַב הוּנָא אָמַר. בַּר נִירָא. רַב חִסְדָּא אָמַר. פִּינַקְסְה. אַבָּא בַּר רַב הוּנָא אָמַר. שַׁרְתּוּעָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גִּימוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גִּימוֹל. מָאן דָּמַר. גִּימוֹן. הֲלָכוֹף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ. מָאן דָּמַר. גִּימוֹל. וַתַּֽעֲלֵ֨הוּ עִמָּ֜הּ כַּֽאֲשֶׁ֣ר גְּמָלַ֗תְּהוּ. מָאן דָּמַר גִּימוֹן מְסַייֵעַ לְרַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר גִּימוֹל מְסַייֵעַ לְאַבָּא בַּר רַב הוּנָא וּלְרַב הוּנָא. וְלֹא הַפָּרָה בְּעוֹר הַקּוּפָּד. שֶׁהוּא נוֹתֵן עוֹר קוּפָּד בֵּין דַּדֶּיהָ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵינִק אֶת בְּנָהּ. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָֽיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים: רִבִּי בָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. דִּבְרֵי חֲכָמִים. אֲפִילוּ לְהִימָּשֵׁךְ בּוֹ אָסוּר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אִם הָֽיְתָה קַרְנָהּ קְדוּחָה מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא וָמַר. לֹא תַנִּינָן אֶלָּא הַנָּקָה בַחֲטָם. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שׁוּר שֶׁעִיסּוּקוֹ רַע יוֹצֵא בַּפְרוּמְבִּיָּא שֶׁלּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה נָהֲגוּ כֵן. רִבִּי לִייָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שִׁמְעוֹן בַּר חִייָא. כֶּלֶב יוֹצֵא בַסּוֹגֵר שֶׁלּוֹ. אִם לְחַכּוֹת בּוֹ אָסוּר. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל אַפְסָרוֹ מוּתָּר. גָּנִיבָה אָמַר. הֲלָכָה הִיא הָיָה מְלַמֵּד וּבָא. כְּהָדָא דִתְנָן. שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים. תַּנֵּי רִבִּי יוּדְה בַּר פָּזִי רַב דְּלָייָה. אָֽמְרוּ לוֹ. אוֹ עֲמוֹד מִבֵּינוֹתֵינוּ אוֹ הַעֲבֵר רְצוּעָה מִבֵּין קַרְנֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁהָיָה מַתְרִיס כְּנֶגְדָּן. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. פַּעַם אַחַת יָֽצְאָת וְהִשְׁחִירוּ שִׁינָּיו מִן הַצּוֹמוֹת. אָמַר רִבִּי אִידִי דְּחוּטְרֵיהּ. אִשְׁתּוֹ הָייָת. וּמְנַיִין שֶׁאִשְׁתּוֹ קְרוּיָה עֶגְלָה. לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶם֭ חִידָתִֽי: תַּמָּן אָֽמְרִין. שְׁכֵינָתוֹ הָֽיְתָה. וְיֵשׁ אָדָם נֶעֱנַשׁ עַל שְׁכֵינָתוֹ. אָמַר רִבִּי קִירִיס דִּידְמָא. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל־מִי שֶׁהוּא סֶפֵּיקָא בְיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מַמְחֶה קַלְקָלָתוֹ תְלוּיָה בוֹ.
הדר בצלו של שובך ובצלו של מערה לא נהנין ולא מועלין ושבקרקעות מועלין בהם מים שבחבית אין מועלין בהן נותנין לצלוחתה מועלין בהן אבל חבית וצלוחית עצמם מועלין בהן מפני שגופן הקדש הקדיש חורש לקורות מועלין בקורות ומועלין בשפוד ובנמוייה אבל גזברין שלקחו חורש לעצים מועלין בעצים ואין מועלין לא בשפוד ולא בנמוייה.המפריש שקלו והוציאו ה"ז מעל המפריש שקלו לחברו הרי זה מעל לקח בו קיני זבין קיני זבות וקיני יולדות המביא חטאתו ואשמו ופסחו מן ההקדש השוקל שקלו מן הקדש כיון שלקח מעל דר"ש וחכ"א לא מעל עד שיזרקו דמים.מכאן אמרו אין מביאין מנחות ונסכים ומנחת בהמה ולחמה של תודה מן הטבל ומן התרומה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ממעשר שני והקדש שלא נפדו מן המדומע ומן החדש מפירות שביעית ואם הביא לא מעל וא"צ לומר מערלה וכלאי הכרם.תוספתא מעילה פרק א תוס טו
משנה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לָהֶן יוֹם טְבוֹחַ וּמוֹדִין שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת וְאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו וּמוּתָּרִין בִּסְפֵּד וּבְתַעֲנִית שֶׁלֹּא לְקַייֵם דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין עֲצֶרֶת לְאַחַר שַׁבָּת׃הלכה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ. אֶלָּא יוֹמָהּ הוּא טְבוּחָהּ. הָא בֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ אַחַר שַׁבָּת. [וְאֵין] כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. (קוֹל) [מִקַּל] וָחוֹמֶר. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי לֹא כָל־שֶׁכֵּן.כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַֽעֲשֶׂ֔יךָ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. כֵּיצַד יִתְקַייְמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל אַת חוֹגֵג וְשׁוֹבֵת. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת לְמָחָר אַתְּ חוֹגֵג וְקוֹצֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסִי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד שִׁיבֳּלִים לְעִיסָּתוֹ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֶן אִינַשׁ דִּיהֶוֵי עֲלוֹהִי אָעִין וְבִכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִין לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר (בִּסְפֶד) [בַּהֶסְפֶּד] וְתַעֲנִית וּמִלְעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה ד