כתובות פרק ה-ד דפי תלמוד ירושלמי

משנה: הַיָּבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה. עָֽשְׂתָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַבַּעַל וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַיָּבָם וַאֲפִילוּ כוּלָּן בִּפְנֵי הַבַּעַל חָסֵר יוֹם אֶחָד בִּפְנֵי הַיָּבָם אוֹ כוּלָּן בִּפְנֵי הַיָּבָם חָסֵר יוֹם אֶחָד בִּפְנֵי הַבַּעַל אֵינוֹ אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶן אָֽמְרוּ אֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לַחוּפָּה. הלכה: הַיָּבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה כול׳. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. תַּנֵּי תַּמָּן. הַיְּבָמָה כָּל־שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִיזּוֹנֶת מִשֶּׁלְּבַעֲלָהּ. עָמַד יְבָמָהּ בַּדִּין וּבָרַח נִיזּוֹנֶת מִשֶׁלּוֹ. חָלָה כְמִי שֶׁבָּרַח דָמֵי. וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם כְּמִי שֶׁבָּרַח. אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה. הֲרֵי אֶנִי מֵיגֶדֶת אַלְמְנוּתִי בְבֵית בַּעֲלִי שׁוֹמְעִין לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. הָאוֹמֵר. אֵינִי חוֹלֵץ. כְּאִילּוּ אוֹמֵר. אֵינִי מְגָרֵשׁ. אָמַר רַב זַבְדָּא. הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק. הָאוֹמֵר. אֵינִי חוֹלֵץ. כְּאִילּוּ אוֹמֵר. אֵינִי מְגָרֵשׁ. עָשָׂת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַבַּעַל וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַיָּבָם אֵינוֹ אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. וְלֹא סוֹף דָּבָר וֹ חֳדָשִׁים לִפְנֵי הַיָּבָם אֶלָּא אֲפִילוּ כוּלָּם לִפְנֵי הַיָּבָם חָסֵר יוֹם אֶחָד אֵינוֹ אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. מַתְנִיתִין לֹא כְמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא כְמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה אֶלָּא כְמִשְׁנָה הָאֶמְצָעִית. דְּתַנֵּי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים. אֲרוּסָה בַת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. דַּהֲווֹן דָּֽרְשִׁין וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְייַן כַּסְפּוֹ. דִּלֹא כֵן מַה בֵין קוֹנֶה אִשָּׁה וּבֵין קוֹנֶה שִׁפְחָה. חָֽזְרוּ לוֹמַר. לְאַחַר י̇ב̇ חוֹדֶשׁ לִכְשֶׁיִּתְחַייֵב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. בֵּית דִּין שֶׁלָּאַחֲרוֹן אָֽמְרוּ. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לַחוּפָּה. וּכְבָר שָׁלַח רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בַּגְבַּג אֶצֶל רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתִירָה לִנְצִיבִין. אָֽמְרוּ מִשְּׁמָךְ שֶׁאֲרוּסָה בַת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. שֶׁלַח אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ. מוּחְזָק הָיִיתִי בָךְ שֶׁאַתָּה בָקִי בְסִתְרֵי תוֹרָה. אֲפִילוּ לִדְרוֹשׁ בְּקַל וָחוֹמֶר אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. מַה אִם שִׁפְחָה כְנַעֲנִית שֶׁאֵין הַבִּיאָה קוֹנָה אוֹתָהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה הַכֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. אִשָּׁה שֶׁהַבִּיאָה קוֹנָה אוֹתָהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה אֵינוֹ דִין שֶׁהַכֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. וּמָה אֶעֱשֶׂה וְהֵן אָֽמְרוּ. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶתִּיכָּנֵס לַחוּפָּה. וְסָֽמְכוּ לָהֶם מִקְרָא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כָּל־טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְשִׁפְחָה כְנַעֲנִית שֶׁהִיא נִקְנֵית בַּחֲזָקָה תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בַּחֲזָקָה. וְכָל־קַל וָחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה בָּטֵל קַל וָחוֹמֶר.