משנה: אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִים. מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה לְבָנָה וְנִמְצֵאת שְׁחַמְתִּית עֵצִים שֶׁלְּזַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁלְּשִׁיקְמָה שֶׁלְּשִׁיקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁלְּזַיִת יַיִן וְנִמְצָא חוֹמֶץ חוֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד קָנָה מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ לֹא קָנָה. אִם הָיָה פִיקֵּחַ שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמָן. הַלּוֹקֵחַ פִּישְׁתָּן מֵחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאִם הָיָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל־שֶׁהוּא קָנָה. הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵירוֹ וְהוּקְרוּ אוֹ שֶׁהוּזְלוּ אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּידָּה לַמּוֹכֵר מִשֶׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּידָּה לַלּוֹקֵחַ. וְאִם הָיָה סִרְסוּר בֵּינֵיהֶן נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית נִשְׁבְּרָה לַסִּרְסוּר. חַייָב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִיפִּין. הִירְכִּינָהּ וּמִיצָּת הֲרֵי זֶה שֶׁל מוֹכֵר. וְהַחֶנְװָנִי אֵינוֹ חַייָב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִיפִּין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֵילֵי שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה פָּטוּר. הלכה: אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִים כול׳. וְהֵיכִי. אִם בְּשֶׁהָֽיְתָה הַמִּידָּה לַמּוֹכֵר חֲזָקָה לַמּוֹכֵר. אִם הָֽיְתָה לַלּוֹקֵחַ חֲזָקָה לַלּוֹקֵחַ. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בְּרִיבִי. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּשֶׁהָֽיְתָה הַמִּידָּה לְאָדָם אַחֵר. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. ו לֵילֵי שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא רְשׁוּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַייָב. מַאי טַעֲמָא אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ.
הגנב והגזלן והאנס תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר והקדשן הקדש אם היו בעלים מרדפין אחריהן אין תרומתן תרומה ואין מעשרותיהן מעשר ואין הקדשן הקדש בעלי [בתים] סיקריקון תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר והקדשן הקדש.הבן והשכיר והעבד והאשה תורמין על מה שהן אוכלין אבל לא יתרמו על הכל שאין אדם תורם דבר שאינו שלו הבן בשל אביו והאשה בעיסתה הרי אלו תורמין מפני שתרמו ברשות.אריס שתרם ובא בעה"ב ועכב אם עד שלא תרם עכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עכב תרומתו תרומה אבל אין רשאי להוציא מעשר אלא על חלקו בלבד.תוספתא תרומות פרק א תוס ט
הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן וְאֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּסּוֹם וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּהּ, פְּסוּלָה. וְאִם הָיָה סִכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן, אוֹ שֶׁקְּצָצָן, כְּשֵׁרָה. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה וְאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה וְגִדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, מְסַכְּכִין בּוֹ:
חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִין, אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן. וְכֻלָּן שֶׁהִתִּירָן, כְּשֵׁרוֹת. וְכֻלָּן כְּשֵׁרוֹת לַדְּפָנוֹת:
מְסַכְּכִין בִּנְסָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹא יִישַׁן תַּחְתָּיו:
משנה סוכה פרק א משנה ז