משנה: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה וּטְחָנָן וּפָֽחְתוּ כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחוּלִין כֵּן פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה וּמוּתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וּטְחָנָן וְהוֹתִירוּ כְשֵׁם שֶׁהוֹתִירוּ הַחוּלִין כֵּן הוֹתִירָה הַתְּרוּמָה וְאָסוּר. אִם יָדוּעַ שֶׁחִיטִּין שֶׁל חוּלִין יָפוֹת מִשֶּׁל תְּרוּמָה מוּתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וְאַחַר כָּךְ נָֽפְלוּ שָׁם חוּלִין אִם שׁוֹגֵג מוּתָּר אִם מֵזִיד אָסוּר. הלכה: וְלֹא סוֹף דָּבָר שֶּׁפָּחֲתָה הַתְּרוּמָה אֶלָּא אֲפִילוּ פָּחֲתוּ חוּלִין וּתְרוּמָה בְעֵינָהּ טוֹחֵן וּמַתִּיר. תַּנֵּי אֵין טִנּוֹפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם תְּרוּמָה לֶאֱסוֹר עַל הַחוּלִין. אֲבָל טִנּוֹפֶת שֶׁל חוּלִין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחוּלִין לַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. רִבִּי בִּיבַי בָּעֵי טִינּוֹפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מָהוּ שֶׁתְּצָרֵף עִם הַחוּלִין לַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. מִן מַה דְאָמַר רַב הוּנָא קִילְפֵי אִיסּוּר מִצְטָֽרְפִין לְהֵיתֵר. הָדָא אָֽמְרָה טִינּוֹפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַחוּלִין לְהַעֲלוֹת אֵֶת הַתְּרוּמָה. רַב הוּנָא אָמַר קִילְפֵי אִיסּוּר מַעֲלִין אֶת הַהֵיתֵר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה אֵין אַתָּה מוֹצִיא זְוָנִין טִינּוֹפֶת שֶׁבָּהּ. לְפָחוֹת מִמֵּאָה אַתָּה מוֹצִיא זְוָנִין טִינּוֹפֶת שֶׁבָּהּ. וְכֵן לוֹג יַיִן צָלוּל שֶׁנָּפַל לְמֵאָה לוֹג יַיִן עָכוֹר אֵין אַתְּ מוֹצִיא שְׁמָרִין שֶׁבּוֹ. לוֹג יַיִן עָכוֹר שֶׁנָּפַל לְמֵאָה לוֹג יַיִן צָלוּל אַתְּ מוֹצִיא שְׁמָרִין שֶׁבּוֹ. תַּנֵּי אַף טוֹחֵן הוּא בַּתְּחִילָּה וּמַתִּיר. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי יוֹסֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר אַף יִתְכַּוֵּין וְיִלְקוֹט וְיַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתַיִם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַכֹּהֲנִים לִהְיוֹת טוֹחֲנִין מְדוּמָּע בְּבָתֵּיהֶן. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי טוֹחֵן וּמַתִּיר. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין אֵינוֹ טוֹחֵן וּמַתִּיר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־הָאִיסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן בְּשוֹגֵג מוּתָּר וּבְמֵזִיד אָסוּר. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא בְּשוֹגֵג מוּתָּר וּבְמֵזִיד אָסוּר. מַתְנִיתָא בִּתְרוּמָה אָתָה מֵימַר לָךְ אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל־הַדְּבָרִים. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה. כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטָהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. אָמַר רִבִּי אָבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדָךְ וְאֵי אַתָּה יוֹדֵעַ אִם לִתְלוֹת אִם לִשְׂרוֹף. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִייָה. שֶׁאֵין לְךָ חָבִיב בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים וְהֵן בִּשְׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוֹ לְכֵן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכֵן. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה בצלים שהשרישו [זה בזה] בקופות הרי זה בחזקתן למעשרות ולשביעית אם היו טמאים לא עלו ידי טומאתן ומותר לתלוש מהן בשבת השרישו [זה בזה] בקרקע עלייה הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית ואם היו טמאין עלו ידי טומאתן ואסור לתלוש מהן בשבת [ואם תלש פטור] נפלה עליהן מפולת והן מגולין הרי אלו כנטועין בשדה אסורין בשביעית וחייבין במעשרות.[גומות] הלוף בורר גסה גסה [ומניח בתוך ידו] דקה דקה הרי זה פטור [בארץ] ובכלי ה"ז חייב אר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על הבורר בארץ שהוא פטור ועל הבורר בכלי שהוא חייב על מה נחלקו על הבורר ביד שב"ש מחייבין וב"ה פוטרין.המפקיר שדהו [שנים ושלשה] ימים יכול לחזור בו אם אמר הרי שדי מופקרת יום אחד שבת אחד חודש אחד שנה אחת שבוע אחת עד שלא זכה [הוא] בין הוא בין אחר יכול לחזור בו משזכה [בינו לבין] אחר אינו יכול לחזור בו וקושר את בהמתו על גבי הפקר אבל לא על גבי לקט שכחה ופאה אבל עוקר ומשליך לפניה.תוספתא מעשרות פרק ג תוס יג מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְבַעְלָהּ. וִירוּשָּׁתָהּ — הוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ. בּוֹשְׁתָּהּ, וּפְגָמָהּ — שֶׁלָּהּ.רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁבַּסֵּתֶר — לָהּ שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלוֹ אֶחָד. וּבִזְמַן שֶׁבַּגָּלוּי לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלָהּ אֶחָד. שֶׁלּוֹ יִנָּתֵן מִיָּד, וְשֶׁלָּהּ יִלְקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.גְּמָ׳ מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְּקִידּוּשֶׁיהָ, בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר וּבְבִיאָה. זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. מְקַבֵּל אֶת גִּיטָּהּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ. נִישֵּׂאת — יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל, שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ.תלמוד בבלי כתובות דף סה עמוד ב קודםהבא