שקלים פרק ה-ג דפי תלמוד ירושלמי

משנה: אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְכָתוּב עֲלֵיהֶן עֵגֶל זָכָר גְּדִי וְחוֹטֵא. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר חֲמִשָּׁה הָיוּ וַאֲרָמִית כָּתוּב עֲלֵיהֶן עֵגֶל דָכָר גְּדִי חוֹטֵא דַּל וְחוֹטֵא עָשִׁיר. עֵגֶל מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי בָּקָר גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ עִם נִיסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים. אַיִל מְשַׁמֵּשׁ עִם נִיסְכֵּי אֵילִים בִּלְבָד. חוֹטֵא מְשַׁמֵּשׁ עִם נִיסְכֵּי שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל מְצוֹרָע: מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ נְסָכִים הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל יוֹחָנָן שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חוֹתָם. בָּא לוֹ אֵצֶל אֲחִייָה שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַנְּסָכִים וְנוֹתֵן לוֹ חוֹתָם וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ נְסָכִים. וְלָעֶרֶב בָּאִין זֶה אֵצֶל זֶה וַאֲחִייָה מוֹצִיא אֶת הַחוֹתָמוֹת וּמְקַבֵּל כְּנֶגְדָּן מָעוֹת. אִם פָּחֲתוּ פָחֲתוֹ לוֹ וִישַׁלֵּם יוֹחָנָן מִבֵּיתוֹ. וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לַהֶקְדֵּשׁ שֶׁיַּד הֶקְדֵּשׁ לָעֶלְיוֹנָה׃ מִי שֶׁאָבַד חוֹתָמוֹ מַמְתִּינִין לוֹ עַד הָעֶרֶב. אִם מָֽצְאוּ לוֹ כְּדֵי חוֹתָמוֹ נוֹתְנִין לוֹ. וְאִם לָאו לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ. וְשֵׁם הַיּוֹם כָּתוּב עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי הָרַמָּאִין׃ הלכה: וּכְבֶן עַזַּאי חוֹטֵא [דָּל] לָמָּה. הָיָה מֵבִיא לוּגוֹ עִמּוֹ. בְּרַם כְּרַבָּנִן מֵבִיא גְדִי. נִיסְכֵי רָחֵל מַה. מִן מַה דְתַנִּינָן. גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ נִיסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. נִיסְכֵּי רָחֵל כְנִיסְכֵּי גְדִי. כְּתִיב כָּ֣כָה יֵּֽעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֑ד אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָֽעִזִּֽים: מְלַמֵּד שֶׁלֹּא חִילֵּק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. שֶׁהָיָה בְדִין. בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים [וּ]בֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר כָּ֣כָה יֵּֽעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד. מַגִּיד שֶׁלֹּא חִילֵּק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. א֖וֹ לָאַ֣יִל לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי בֶּן שָׁנָה לְנִסְכֵּי בֶּן שְׁתַּיִם לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי שְׁתַּיִם לְנִיסְכֵּי שָׁלֹשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר א֖וֹ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֑ד. אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂי֭ם. לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי כִשְׂבָּה לְנִיסְכֵּי רָחֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂי֭ם. א֥וֹ בָֽעִזִּֽים: לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי גְדִי לְנִיסְכֵּי תַּיִשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר א֥וֹ בָֽעִזִּֽים. הִקִּישׁ קָטָן שֶׁבָּעִזִּים לְגָדוֹל שֶׁבַּתְּייָשִׁים. מַה זֶה בִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין אַף זֶה בִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁזִּיווֵג אוֹתוֹ הַיּוֹם. שֵׁם מִשְׁמָר הָיָה כָתוּב עָלָיו. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁזִּיווֵג אוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר. שֵׁם הַיּוֹם שֵׁם שַׁבָּת שֵׁם חוֹדֶשׁ הָיָה כָתוּב עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ לְזַוֵּיג אֵינוֹ מָצוּי לְזַוֵּיג.